לאחר שבץ אנשים נוטים לחוות הפרעות שפה, הפוגעות ביכולתם לעבד צלילים במהלך השיחה.
במסגרת המחקר הושוותה הפעילות המוחית של 39 מטופלים לאחר שבץ, ו-24 אנשים בריאים בגיל דומה, ששימשו קבוצת ביקורת, על מנת לבחון את מנגנוני עיבוד השפה במוח.
החוקרים ניטרו את הפעילות המוחית בעת שהנבדקים האזינו לסיפור, ומצאו כי אנשים עם בעיות עיבוד וורבליות לאחר שבץ לא עיבדו את הקלט הוורבלי לאט יותר, אלא היו בעלי כושר עיבוד מופחת, בהשוואה לנבדקים מקבוצת הביקורת.
על פי עורכי המחקר הממצאים מציעים כי מטופלים עם הפרעות שפה מסוגלים לקלוט צלילים מכל סוג באופן דומה לאנשים בריאים, אך הם מדגימים קושי לבצע אינטגרציה של צלילי הדיבור, על מנת להבין את הנשמע.
