הזיכרון החיסוני שנשאר אחרי הלידה

מחקר חדש מצביע על האפשרות שההנקה מחזקת את היכולת של מערכת החיסון של האם לבלום גידולים סרטניים בשד.

חלב האם מספק לתינוק את כל צרכיו התזונתיים – מים, סוכר, חלבונים ושומנים, בהרכב שמשתנה כתלות בצורכי התינוק, בגילו ואפילו בשעה ביום. החלב מכיל גם ויטמינים ומינרלים, וכן נוגדנים שעוזרים למערכת החיסון של התינוק להגן עליו ממחלות בראשית חייו. אין ספק שהנקה טובה מאוד לתינוק, מהרבה סיבות.

מחקר חדש מצא כעת שההנקה מועילה לא רק לבריאות התינוק אלא גם לזו של האם. המחקר מצא שהיריון, לידה והנקה קשורים להצטברות של תאי T בשדיים. אלו הם תאי דם לבנים של מערכת החיסון שמתמחים בין השאר בהגנה מפני גידולים סרטניים, ועל כן עשויים לצמצם את הסכנה להתפתחות של סרטן השד.

הגנה מוגברת

כבר במהלך ההיריון, שדיה של האם לעתיד עוברים שינויים שיאפשרו להם לייצר חלב שיזין את התינוק בחודשי חייו הראשונים. במסגרת השינויים האלה מצטברים ברקמת השד תאי T ציטוטוקסיים (רעילים) שתפקידם העיקרי הוא להרוג תאים נגועים בנגיפים ותאים פגומים שעלולים להתפתח לגידול ממאיר. כך הם עשויים להגן על האם מסרטן, אלא אם כן התאים הסרטניים מתפתחים מהר יותר מקצב ההריסה שלהם, ואז מתפתח גידול. חלק מהתאים אף נשארים בשד לאורך זמן ומקיימים שם זיכרון חיסוני.

במחקר נבדקו רקמות שד של נשים שעברו הקטנת חזה או כריתת שד מונעת. חלק מהנבדקות ילדו בעבר והניקו במשך שישה חודשים לפחות, והנותרות לא ילדו מעולם. החוקרים מצאו שתאי ה-T שמתמחים בסילוק תאים סרטניים נשמרו בשדיהן של היולדות אפילו יותר משלושים שנה אחרי הלידה האחרונה שלהן.

החוקרים בדקו את התופעה גם אצל עכברות, ומצאו שרק אצל אלו מהן שעברו מחזור שלם של הנקה, שהסתיים בנסיגת בלוטות החלב אחרי גמילת הגורים, תועדה עלייה משמעותית בכמות תאי ה-T באזור בלוטות החלב. לעומת זאת, אצל עכברות שלא המליטו, או שחדלו להניק בצורה לא טבעית אחרי שהרחיקו מהן את הגורים, לא נצפתה עלייה דומה. בהתאם לכך, גידולים סרטניים באזור הפטמות של העכברות שהניקו התפתחו לאט יותר מאלה של העכברות בקבוצות האחרות.

כדי לבחון אם יש קשר בין הנקה לבין הפחתת הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים בחנו החוקרים כאלף נשים שחלו בסרטן שד אלים (triple negative). כל הנשים במחקר ילדו בעבר. כמות תאי ה-T בגידול הייתה גבוהה יותר אצל נשים שהניקו, ונטתה לעלות יותר ככל שהניקו זמן רב יותר. כמו כן הגידולים שלהן היו חדירים יותר לתאי ה-T הציטוטוקסיים בהשוואה לנשים שלא הניקו, תכונה שנקשרה לסיכויי החלמה גבוהים יותר.

ההנקה אומנם מועילה, אבל לא כל הנשים היולדות יכולות או רוצות להניק. אחת המגבלות של המחקר היא שהוא התמקד בסוג אחד בלבד של סרטן שד, ולא ברור עדיין אם תופעה דומה נראית גם בסוגים אחרים. בנוסף, יש גורמים רבים שמעורבים בהריון והנקה – למשל משך ההנקה, מספר הלידות של האם ועוד. זה מקשה על הסקת מסקנות חותכות, משום שקשה לקבוע מהו הגורם המכריע ולהפריד בין השפעות ההנקה להשפעות הלידה.

ייתכנו גם הבדלים בהתנהגות תאי מערכת החיסון והתאים הסרטניים בהתאם למוצא האתני של הנשים. גורמים שאינם קשורים ישירות לתאי הגידול עצמם, אלא לסביבה הרחבה יותר של הגוף ושל השדיים, עשויים לשנות את האופן שבו מערכת החיסון מגיבה לסרטן ועל התפתחותו. ידוע למשל ששינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים (המיקרוביום) שחיים באופן טבעי בבלוטות החלב עשויה להשפיע על התגובה החיסונית. גם התזונה עשויה להשפיע על ההתפתחות של גידולים סרטניים ועל מידת האגרסיביות שלהם.

למרות ההסתייגויות, הממצאים החדשים עשויים לפתוח את הדלת לפיתוח של תרופות אימונותרפיות חדשות נגד סרטן, שיגייסו את מערכת החיסון של הגוף להשמדת גידולים ממאירים. החוקרים מדגישים גם את הצורך בפיתוח שיטות מותאמות אישית למניעת סרטן ולטיפול בו, שיתחשבו בהיסטוריית ההריונות וההנקה של המטופלות. עוד הם מציינים כי במחקרים שייעשו בעתיד בתחום האימונותרפיה יהיה חשוב לקחת בחשבון נתונים על ההריונות וההנקה של המשתתפות. אם נצליח להבין מה בדיוק עושים תאי T שמתיישבים ברקמת השד ואילו מולקולות הם מזהים, אפשר יהיה ליצור תרופות וחיסונים שיחקו את פעולתם, ועל ידי כך למנוע התפתחות של סרטן השד ואולי גם לטפל בגידולים קיימים.

מאת: ד”ר מעיין אילון-אשכנזי

לכתבה

באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

https://davidson.weizmann.ac.il/