חיזוי טכנולוגיות רפואיות

כמוזכר במאמרי הקודמים, קצב הפיתוח של טכנולוגיות רפואיות (תרופות, מכשור רפואי, פרוצדורות וכיו"ב) גדל והולך משנה לשנה, בעוד שהתקציב המופנה לטובת מתן שירותי בריאות גדל בקצב קטן יותר. במצב זה, נוצר פער בין מגוון שירותי הבריאות הקיימים לבין אלה שניתנים במסגרת הביטוח הציבורי. כאמור, ועדת הסל בעת מהלך עבודתה, עומדת בפני דילמות קשות בניסיון לקביעת סידרי העדיפויות לטכנולוגיות רפואיות חדשות. באותה מידה, גם קופות החולים ובתי החולים עומדים בפני דילמות קשות, עת ניצבת בפניהם טכנולוגיה חדשה שעליהם להתמודד כיצד להתייחס אליה – לספקה באופן חלקי, עם הגבלות, או רק לאחר שתיכלל בסל. במקרים רבים קיים ניגוד מוחלט בין השיקול הקליני המכיר בערך המוסף (added value) של הטכנולוגיה לבין השיקול הכלכלי של מגבלת התקציב אל מול עלותה של הטכנולוגיה. לאחרונה, אנו עדים לפרשיות רבות של מאבקים בין משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים לבין הציבור, לרבות המדיה, נבחרי הציבור ואף בתי המשפט בשל טכנולוגיות רפואיות חדשות. אחד הכלים החשובים שיכולים לשמש את מנהלי מערכת הבריאות על מנת להימנע מעימותים כאלה הוא החיזוי הטכנולוגי.

חיזוי טכנולוגיות הוא תהליך שמטרתו להקטין אי-ודאות וליצור מצב בו המערכת ערוכה מראש לקראת העתיד לבוא. החיזוי מתבצע על ידי זיהוי טכנולוגיות חדשות כבר בשלבים הראשונים להתהוותן, שהן בבחינת פריצת דרך ושתהיה להן השפעה על מערכת הבריאות העתידית, בשילוב עם זיהוי והבנת מגמות של שינויים תחברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים. חשיבות החיזוי הטכנולוגי היא ביכולת המערכת לבחור את ההתפתחויות הטכנולוגיות אותן היא רוצה להחיש או לעכב, שמשמעותה מעורבות בעיצוב מבנה המערכת ואופן פעילותה בעתיד.

השימוש בחיזוי הטכנולגי יספק מידע לגבי טכנולוגיות רפואיות חדשות בטווח הקצר (שהינו בדרך כלל עד 5 שנים) ולגבי מגמות בשוק הבריאות בטווח הארוך (5-10 שנים ואף יותר). חיזוי לטווח ארוך הידוע אף בשם "עתידנות" עוקב אחר התפתחויות בבסיס הידע. לדוגמא, כל מערכת בריאות חייבת לעקוב ולהתאים את עצמה למהפיכה התחום הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה, כפי שמהפיכת האינטרנט שינתה לחלוטין את פני מערכת הבריאות כשזמינות המידע הרפואי העצימה את החולים ואת רמת הידע שלהם בעת בואם במגע עם מטפלים במערכת הבריאות. סוג אחר של התפתחויות מדעיות הוא תגליות של מנגנונים ביוכימיים חדשים בגוף האדם ובתאים השונים אשר מהווים מטרות לפיתוחן של תרופות חדשות המציעות טיפול במחלות שעד כה לא היה להן טיפול הולם או מנגנוני פעולה חדשים שמשפרים מהותית את אופן הטיפול במחלות להן קיימים כרגע טיפולים. לעומת זאת, החיזוי לטווח קצר עוקב אחר מוצרים בפיתוח שעתידים להיות משווקים בעתיד הקרוב.  מעקב זה מסייע בידי מקבלי ההחלטות להיות מוכנים לקראת מוצרים חדשים ששיווקם יחל בקרוב ומהווה סמן לצורך ביצוע הערכה טכנולוגית (קלינית וכלכלית כאחד) על מנת לקבוע את מדיניות הארגון ביחס לטכנולוגיה האמורה.

דוגמא לחיזוי לאורך זמן בתחום ספציפי היא הטיפול בהיפרכולסטרולמיה באמצעות סטאטינים: כאשר פורסם לראשונה על מעורבותו של האנזים HMG CoA reductase בתהליך בניית הכולסטרול בתא, היה ברור לכל כי מעכב ספציפי לאנזים יוכל לשמש כטיפול תרופתי להיפרכולסטרולמיה. עם זאת, מיום פרסום התגלית ועד הגעתם של הסטאטינים השונים לשוק חלפו עשר שנים ואף יותר. לפיכך, החיזוי לטווח הארוך זיהה מטרה חדשה לטיפול תרופתי, בעוד שהחיזוי לטווח הקצר זיהה את התרופות הפוטנציאליות (הסטאטינים) שבפיתוח.

לאחר הבנת העיקרון העומד בבסיס החיזוי הטכנולוגי, יש להגדיר את אופן ביצוע החיזוי בפועל. כיום קיימים מספר גופים שהקימו "מערכות התרעה" לזיהוי טכנולוגיות חדשות. ברור כי איכותן של מערכות אלה תלויה בראש ובראשונה במשאבים אשר מיועדים להן. עם זאת, ברור כי כל ארגון בריאות מסוגל לקיים מערכת חיזוי כלשהי. הסוגיה העיקרית בעת הקמת מערכת חיזוי היא מקורות המידע עליהם מתבססים הסוקרים. כיום לא קיימת למעשה בעיה של מידע, אלא מהי הדרך הטובה ביותר לאספו באופן יעיל. מקורות מידע אפשריים הם:

1. רופאים מובילים בתחום הערים לפיתוחים האחרונים בין אם על ידי השתתפות במחקרי פיתוח, השתתפות בכנסים מקצועיים בהם מוצגות עבודות על פיתוחים חדשים והתקדמויות מדעיות וטכנולוגיות או עדכון דרך העתונות המקצועית הרלבנטית.
2. התעשייה העוסקת בפיתוח טכנולוגיות חדשות אשר מדווחת למשקיעים בה על פעילותה.
3. רשויות רגולטוריות המדווחות על בקשות לביצוע ניסויים קליניים בשלבי הפיתוח השונים, לרבות המעבר לניסויים בבני אדם.
4. האינטרנט, אשר כמו בכל תחום אחר בחיים מהווה אמצעי בלתי נדלה להעברת מידע מכל הגורמים שצוינו למעלה ומקורות נוספים.

בהקשר זה, יש לציין את ההבדל המהותי בחיזוי הין תרופות לטכנולוגיות רפואיות אחרות: כידוע, הרגולציה בשוק התרופות היא המחמירה ביותר מבין כלל הטכנולוגיות הרפואיות. בהתאם, זמן פיתוח תרופה חדשה עומד על כ- 8-12 שנים ועלות הפיתוח יכולה להגיע עד לכדי מיליארד דולר. במצב זה, ברור כי מידע ביחס לתרופות בפיתוח יהיה קיים גם מפרסומי החברה בדוחותיה לבעלי המניות וגם מהרשויות הרגולטוריות הרלבנטיות אשר מלוות את המוצר שבפיתוח. לעומת זאת, בטכנולוגיות אחרות, זמן הפיתוח יכול לעמוד על מספר שנים בודדות, עלות הפיתוח נמוכה יותר וכך גם רמת הרגולציה. בהתאם, חיזוי של טכנולוגיות אחרות קשה יותר מחיזוי של תרופות וזמן התגובה של המערכת קצר לאין ערוך.

כל ארגון כלכלי שפעילותו מבוססת על מתן שירותים וטכנולוגיות רפואיות, חייב להקדיש חלק ניכר מתקציבו לרכישת טכנולוגיות אלו. חיזוי טכנולוגי יכול לשמש ככלי להכנת תוכנית הצטיידות המושתתת על תקציב שנתי מוגדר, תוך זיהוי טכנולוגיות רפואיות חדשניות שלא ניתן יהיה להימנע מרכישתן תוך הערכת עלותן והיקף השימוש בהן, או לחילופין לשמש לצורך קביעת מדיניות ברורה ביחס לטכנולוגיה, לרבות האופציה שלא לממנה.   

הערה: הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.

הכותב ד"ר שגב שני- מנהל רפואי, חברת יאנסן- סילאג, אוניברסיטת בן- גוריון, באר- שבע