"מיקי מיקי" הוא משחק פשוט שמדרבן ילדים לשתות מספיק מים. אבל מה קורה כשכוס מים בלבד לא מספיקה כדי להחזיר לנו נוזלים שאיבדנו? במקרים מסוימים של התייבשות נותנים למטופל עירוי נוזלים ישירות לדם. הנוזלים מחקים את הנתונים הפיזיולוגים של נוזל הדם (הפלזמה).
מתן עירוי באינפוזיה מסייע במצבים רפואיים רבים – למשל אחרי ניתוחים, בעת מתן תרופות, אחרי אובדן דם ועוד. העירוי הכי נפוץ כיום נקרא תמיסת מלח או "סליין" (Saline) ומורכב ממים עם 0.9 אחוז נתרן כלורי (סודיום כלוריד), או בשמו המוכר יותר – מלח שולחן. בארצות הברית לבדה משתמשים בכמאתיים מיליון ליטר של תמיסת מלח בשנה.
במאה ה-19 התפשטה באירופה מגפת הכולרה, מחלה שמתאפיינת בשלשולים, הקאות והתייבשות שעלולים להסתיים במוות. במטרה להציל חיים נעשו אז ניסיונות להזריק נוזלים לחולי כולרה. ואכן, ב-1832 שלח הרופא תומס לאטה (Latta) מכתב ראשון לכתב העת The Lancet שבו תיאר איך הוא טיפל בחולי כולרה בתמיסה שאותה כינה "סליין". לדבריו, הסליין עזר בבירור, אם כי רק לטווח קצר, וככל שראה לא היו לו כל תופעות לוואי. לאטה פיתח ארבע תמיסות שונות לעירוי ורידי, שהרביעית מביניהן דומה למדי לתמיסת הסליין שנמצאת בשימוש כיום.
מאת עמית בנימין
