קסילוז D מדריך בדיקות מעבדה – מאת פרופ' בן-עמי סלע / מבחן ספיגת – D-xylose absorption test

 באדיבות ויקירפואה

מעבדה

כימיה בדם, כימיה בשתן, גסטרו

תחום

כושר ספיגה במעי של הסוכר D-xylose

 יחידות מדידה

בדם מיליגרם לדציליטר; בשתן גרם באיסוף שתן של 5 שעות

טווח ערכים תקין

.בדם (שעה לאחר שתיית הסוכר): בגברים ובנשים ובילדים, בין 20 ל-40 מיליגרם לדציליטר
.בשתן (איסוף שתן של 5 שעות): בגברים נשים וילדים, 1.2-2.2 גרם ב-5 שעות

מטרת הבדיקה

בדיקה זו קובעת את יכולת הספיגה במעי הדק של הסוכר D-xylose, שהוא סוכר פירות חמש-פחמני (פנטוז) הנספג ברירית המעי ללא פירוק או חילוף חומרים. נזק במוקוזה של המעי הדק, כגון בכרסת (צליאק) יפחית את יכולת הספיגה של הסוכר באופן שניתן להימדד לאחר פרק זמן קצוב בדם או בשתן.

בסיס פיזיולוגי

D-קסילוז הוא פנטוז הנספח באופן פסיבי במעי הדק, באופן איטי בהרבה בהשוואה לספיגת גלוקוז, וספיגתו התקינה משקפת את שלמות ותקינות הרירית של המעי הדק. סוכר זה נספג באופן יעיל במיוחד במעי הצם (jejunum). מרגע שנספג D קסילוז, כ-50% ממנו מופרשים בשתן במהלך 24 השעות הבאות, כאשר כמות הסוכר המופרשת במהלך 5 השעות הראשונות, היא במתאם עם הכמות הנספגת במעי. לפחות 25% מכמות הסוכר שהועמס יופיעו באיסוף שתן בפרק זמן של 5שעות, אם תפקוד הכליות תקין. בילדים רמות D קסילוז בדם שמעל 10 מיליגרם לדציליטר, נחשבות בתחום הנורמה.

מבחן העמסה זה שימושי בזיהוי גורמים הכרוכים בספיגה לקויה של קסילוז כגון שלשולים כרוניים, עייפות, תסמינים של תת-תזונה כגון איבוד משקל. אם הנבדק סובל מבעיות ספיגה, כצפוי גם הספיגה של ויטמינים, חמרים מזינים, ומינראלים מהמעי לדם תהיה לקויה. מבחן העמסה זה יעיל גם לגלות את הסיבות של אי העלייה במשקל בילדים. מבחן העמסה זה טוב במיוחד לקבוע אם ספיגה לקויה של D קסילוז היא בגלל רירית מעי פגועה, או בשל מחלת של בלוטת הלבלב.

איך ניתן להבחין בין בעיית רירית המעי לבין בעיה לומנאלית? באופן מסורתי יש תבחין D-xylose תקין בנבדק עם בעיית ספיגה, מצביע על מחלת לבלב, כסיבה לאי-ספיגה, שכן אנזימי הלבלב אינם נדרשים לספיגה של D קסילוז. אם יש פגיעה ברירית המעי הסוכר לא ייספג, וכמותו בשתן תהיה נמוכה מהתקין.

פענוח תוצאות הבדיקה

תת-ספיגה של D קסילוז מהמעי הדק יכולה לנבוע מסיבות מגוונות

מחלת הכרסת (צליאק); מחלת קרוהן (אם כי לא בכל המקרים, שהרי בקרוהן יש קטעי מעי לא פגועים ובאותם מקרים עם שטחי רירית מעי בריאים יחסית נרחבים, ספיגת D קסילוז תהיה בתחום הנורמה). ספיגת D קסילוז תהיה מופחתת ב- tropical sprue, במחלת וויפל (Whipple disease), בלימפומה של המעי הדק ובמקרי נזק במעי עקב הקרנות (בחולי סרטן).

כן נמצא ערכי D קסילוז בדם ובשתן במקרים של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק ושלשולים, או גסטרואנטריטיס על רקע נגיפי, ובגסטרואנטריטיס אאוזינופילי. גם במחלות מעי נגיפיות או טפיליות כגון Girardia lamblia, סכיסטוזומיאזיס,ונגיעות מעי בתולעי קרס (hookworm), ספיגת סוכר זה תימצא מופחתת.

ספיגה לקויה של D קסילוז נמצא כצפוי בהרחקת חלק מהמעי הדק בניתוח, במיימת (ascites), בסקלרודרמה ובתסמונת זולינגר-אליסון, בשחפת של המעי הדק או בשינויים במעי עקב סוכרת. גם בהתייבשות או ב-hypovolemia ובמצבים של הפחתה בהתרוקנות הקיבה, וכצפוי גם בהקאות ממושכות, וכן תפקוד כליות לקוי, יימצא חסר בספיגה של D קסילוז, אלא שבמקרים אלה הוא לא כתוצאה מבעיות ספיגה לקוייה במעי.

עודף הפרשת D קסילוז במעי עלולה להיות במחלת כליות, ונטילת nifedipine. יש לקחת בחשבון שבנבדקים מעל גיל 60 שנה, הפינוי הכלייתי של D קסילוז יהיה מעט נמוך יותר.

הוראות לביצוע הבדיקה

הנבדק אמור לצום במשך הלילה שלפני הבדיקה, אך נדרש גם לשתות מים בשפע בפרק זמן זה. לגבי כמות ה-D קסילוז המומלצת להעמסה היו 2 אסכולות: האחת ממליצה להמיס 25 גרם סוכר ב-300 מיליליטר מים כמתאימה למבוגרים, אם כי יש הממליצים על מינון של 5 גרם סוכר כדי למנוע התכווצויות אבדומינאליות. יש לשתות את תמיסת ה-D קסילוז תוך 10 דקות. הסוכר בדם עובר דרך וריד השער לכבד ובסופו של תהליך הוא מופרש בשתן.

ילדים אמורים לקבל 0.5 גרם D קסילוז לכל ק"ג משקל גוף עד למינון מרבי של 10 גרם. אחרי שתיית הסוכר יש איסוף שתן משך 5 שעות. בילדים שאיסוף מוקפד של שתן משך 5 שעות, או באלה עם תפקוד כליות לקוי, נוטלים דגימת דם אחר שעה אחת וכן אחר שעתיים. ברוב הנבדקים המבוגרים רמת הסוכר בפלזמה תהיה גדולה יותר מ-30 מיליגרם לדציליטר באחת משתי הדגימות הללו.

ב-24 השעות שלפני תחילת המבדק יש להימנע מאכילת ריבה, ג'לי, או תופינים ודברי מאפה מתוקים. 4 שעות לפני הבדיקה מותרת רק שתיית מים. אין לעשות פעילות גופנית מאומצת לפני תחילת הבדיקה. תרופות שעלולות לפגוע ביעילות העמסת D קסילוז, ושיש להימנע בהתייעצות עם הרופא על צריכתן ב-12 השעות שלפני ההעמסה, הן: אספירין, נאומיצין, קולכיצין, אטרופין, אינדומתאצין, isocarboxazid ו-phenelzine.