מהו מינימום המידע הגנטי שדרוש כדי לשמור חיידק בחיים? והאם אפשר להשתמש במידע הזה לתועלת האדם?
לפני כעשור הודיע קרייג ונטר (Venter) – גנטיקאי, ביוכימאי ואיש עסקים – שיצר חיידק “מלאכותי”. אולי מדויק יותר לומר שונטר וצוותו “יצרו מחדש” את החיידק Mycoplasma mycoides, שלו גנום קטן במיוחד. הם סינתזו את ה-DNA של אותו חיידק באופן מלאכותי, ואז השתילו אותו בתא חיידק ללא DNA. אולם ה-DNA הזה כמעט לא היה שונה מהמקורי.
בהמשך, יצרו ונטר ושותפיו את החיידק המלאכותי בעל מספר הגנים הקטן ביותר הדרוש לחיים, לפחות עד כמה שידוע לנו – 473 גנים מתוך כ-900 גנים הנמצאים בגנום הטבעי של המיקופלסמה. אולם הצופן הגנטי עצמו, שלפיו המידע שב-DNA משמש לייצור של חלבונים, נשאר ללא שינוי בחיידקים המלאכותיים האלו.
מאת גל חיימוביץ