אנא סובבו את הטלפון שלכם.
בבקשה, אל תעצרו את נשימתכם – זה מסוכן לבריאותכם. מה קורה בגופנו כשאנחנו מפסיקים לשאוף ולנשוף אוויר?
הגוף האנושי עמיד למדי. אנחנו מסוגלים לשרוד כמה שבועות ללא מזון, ובתנאים רגילים נחזיק מעמד כמה ימים אפילו ללא מים. לעומת זאת, אם נפסיק לנשום לא נחזיק מעמד יותר מדקות ספורות. הסיבה ברורה למדי: בגופנו קיימים מאגרי מזון נרחבים בדמות סוכרים ושומנים, ופועלת בו גם מערכת יעילה מאוד למיחזור מים, אך אין לנו שום עודפי חמצן מעבר לחמצן המצוי באופן שוטף בדם וברקמות, ומלאי קטן של תאי דם אדומים מחומצנים בטחול.
אף שאנחנו מסוגלים לעצור את הנשימה לזמן קצר, תהליך הנשימה עצמו הוא בלתי רצוני ומבוסס על רפלקס. כשאנו עוצרים את הנשימה, המוח ממשיך להורות לשרירי בית החזה והסרעפת לפעול באותו קצב וכך להמשיך להכניס ולהוציא אוויר, אך הפקודה הרצונית של החזקת שרירי הנשימה במצב נייח עוקפת את הפקודות הללו. במקרה זה, מאחר שאיננו מכניסים חמצן ולא מוציאים פחמן דו חמצני, ריכוז הפחמן הדו-חמצני בדם עולה בחדות ומעלה איתה את החומציות של הדם.
מעגלים מוחיים שרגישים לשינויים בחומציות הדם שולחים לרקמות ולשרירים מסוימים, כגון שרירי בית החזה, הנחיות להגביר את קצב הנשימה. בסופו של דבר, מעל ריכוז מסוים של פחמן דו-חמצני, המעגלים האלה יובילו לתנועה בלתי רצונית של הסרעפת, שתוביל בתורה לשאיפת אוויר.
מאת: ספיר חבושה-לאופר
