פיתוח של חוקרים ישראלים צפוי להאיץ פיתוח של תרופות חדשות למחלות נגיפיות, באמצעות שילוב של ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית.
חלבונים הם אבני יסוד חשובים בגופנו, שמבצעים מגוון של פעולות. בהתאם לכך, תרופות רבות מתמקדות בחלבונים מסוימים שפעולתם נפגעה או השתנתה, ומנסות לנטרל אותם או להגביר את פעילותם. ההוראות ליצירת חלבונים שמורות בחומר התורשתי שלנו, ה-DNA, ומולקולות בשם mRNA הן מעין “עותק עבודה” של ההוראות לייצור החלבון, שיוצאות מגרעין התא אל הריבוזומים – בתי החרושת לייצור חלבונים – הנמצאים מחוץ לגרעין.
אחד התחומים הנחקרים ביותר בביולוגיה של התא הוא חקר המאפיינים של החלקים במולקולת ה-mRNA שנקשרים לחלבונים, ואיך הם מאפשרים לה להיקשר לחלבונים מסוימים. אך המחקר בתחום אינו פשוט: ראשית, מולקולות ה-mRNA אינן יציבות – הן מתפרקות בקלות וקשה לעשות עמן ניסויים. שנית, כדי לאתר רצף mRNA שנקשר לחלבון מסוים יש צורך לתכנן רצף כזה, לייצר אותו במעבדה ואז לבדוק את פעילותו. מדובר בתהליך ארוך ויקר, שמקשה על פיתוח תרופות או טכנולוגיות חדשות המבוססות על סיכול הקישור הזה.
