ניתוח חדש של מחקרים בתאומים מציע כי תוחלת החיים האנושית מושפעת מהתורשה יותר משהאמנו בעבר. ממצאי המחקר מעידים כי לאחר תיקנון למקרי מוות מגורמים חיצוניים, כגון תאונות ומחלות זיהומיות, הגנטיקה עשויה להסביר מעל 50% מתוחלת החיים.
החוקרים נעזרו במודלים מתמטיים, המדמים תמותה אנושית, ובבסיסי מידע גדולים של אוכלוסיות תאומים, על מנת לנסות ולהבדיל בין גורמים פנימיים וחיצוניים לתמותה.
על פי הממצאים, גורמים חיצוניים הפחיתו באופן שיטתי את ההערכות בנוגע להשפעת התורשה על תוחלת החיים. לאחר תיקנון מתאים לגורמי תמותה חיצוניים, נמצא כי התרומה הגנטית לתוחלת החיים גדלה באופן דרמטי לכ-55%, יותר מכפול מהמשוער בעבר.
הנתונים מעידים כי התורשה מהווה גורם מרכזי, המשפיע על ההזדקנות האנושית.
