הסיכונים של המטופלים לחזרת המחלה גדלים כאשר lithium או תרופות אנטיפסיכוטיות מופסקות במהירות ולא בהדרגה. על מנת להשוות הפסקה מהירה של תרופות נוגדות דיכאון (1-7 ימים) לעומת איטית (14 ימים), חוקרים בסרדיניה עקבו אחרי 398 מטופלים עם הפרעת דיכאון מאג’ורית חוזרת (n=224), הפרעת פאניקה (n = 75), הפרעה דו קוטבית מסוג II (n=62), או הפרעה דו קוטבית מסוג I (n = 37). המעקב נמשך לפחות שנה אחת (בממוצע, 2.8 שנים; אורך ממוצע של טיפול נוגד דיכאון, 8.5 חודשים).
במחקר תצפיתי זה, קלינאים המטפלים או מטופלים עצמם בחרו להפסיק את התרופות כאשר המטופלים היו במצב קליני טוב; ב-188 חולים תרופות נוגדות דיכאון הופסקו במהירות וב-210 חולים – בהדרגה. נמצא כי הפסקה מהירה קשורה באופן משמעותי לזמן קצר יותר של חזרת המחלה מאשר הפסקה הדרגתית (חציון, 3.6 לעומת 8.4 חודשים). החוקרים העריכו כי זמן עד חזרת המחלה לאחר הפסקה המהירה היה רק 25% מהזמן הממוצע להישנויות קודמות באותם פציינטים. הממצאים הניכריים ביותר היו במקרה של הפרעות דו קוטביות מסוג I והפרעות פאניקה. לאחר הפסקה מהירה מרווחי הזמן עד חזרת המחלה היו דומים בין סוגי תרופות שונים, אך לאחר הפסקת הדרגתית מרווחי הזמן עד חזרת המחלה היו משמעותית ארוכים יותר עם תרופות נוגדי דכאון טריציקליים מאשר עם תרופות נוגדות דיכאון המודרניות. הסיכון לחזרת המחלה היה הכי פחות בולט עבור תרופות עם מחצית חיים הממושכת ולא נצפה קשר במינון תרופות נוגדות דיכאון, משך המחלה או טיפול, או טיפול בו זמני.
הידיעה הועברה ע”י מגר’ נטלי ויינר, “פארמה-קייר” – ייעוץ רוקחי אישי
