החוקרים פיתחו מודל מתימטי העשוי לנבא את משטר הספורט האופטימלי לבניית שריר.
המודל שפותח באוניברסיטת קיימברידג’ מבוסס על הממצא כי מרכיב שרירי הקרוי טיטין אחראי לייצור אותות כימיים, המשפיעים על גדילת השריר. הממצאים מציעים כי ישנו משקל אופטימלי לאימון ההתנגדות האישי לכל אדם ולכל שריר.
שרירים יכולים להימצא בקרבת העומס המכסימלי שלהם למשך זמן קצר, וזהו העומס המופעל לאורך זמן המפעיל את האיתות התאי המוביל לסינתיזה של חלבוני שריר חדשים. תחת ערכים מסויימים העומס אינו מספיק על מנת לעורר את מסלולי האיתות, וערכי העומס הקריטי ככל הנראה תלויים בפיסיולוגיה האישית של האינדיבידואל.
