P2Y12 inhibitors פומיים ניתנים לרוב למטופלים הסובלים מ- non-ST elevation acute coronary syndromes (NSTEACS) בעודם ממתינים ל- percutaneous coronary intervention (PCI).
הסקירה הסיסטמטית והמטא-אנליזה בחנה את השפעת הטיפול על הפרוגנוזה הקרדיווסקולארית והסיכון לדימומים. נכללו מעל ל- 13 אלף מטופלים.
לאחר 30 ימים לא נצפו כל הבדלים מובהקים סטטיסטית בהיארעות קרדיווסקולארית כללית משמעותית בין המטופלים והלא מטופלים. כמו כן לא נצפו הבדלים בשיעורי ההיארעות הספציפיים של אוטם שריר הלב או תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות. דימומים חמורים אירעו בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצת המטופלים ב- P2Y12 inhibitors.
