מתוך הכינוס המדעי של האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית ערך דיון בנושא רישום מרשם רופא ע”י מי שאינו רופא. משתתפי הדיון היו מגר' בתיה הרן- מנהלת אגף הרוקחות, דר' שמואל קלנג- מנהל המחלקה לפרמקולוגיה ורוקחות-שב”כ, וגב' דורית גולדמן- אחות ראשית בקופ”ח מכבי.
לדברי מגר' הרן יש מקום לרישום מרשם רופא ע”י רוקח במס' תנאים והם: במצבי חירום, בחולים כרוניים מאוזנים, (המציאות מראה שהאחות או המזכירה של הרופא, היא זו שמוציאה מרשמים לחולים מאוזנים), במחלות בעלות סימפטומים קלים ומתוך רשימה סגורה של תרופות, וכן במרפאות בהם הרוקח הוא חלק מהצוות המקצועי, שם הרוקח יכול לתת מרשמי המשך או לשנות משטר מינונים.
דר' קלנג שייצג את עמדת שירותי בריאות כללית והיה חבר בוועדה שדנה בנושא, מסר שהקופה תומכת ברעיון, אולם הביצוע צריך להיות בידי רוקחים קליניים. ומאחר ומספרם הכולל מועט, צריך לייצר הכשרה נוספת של כ- 100 שעות לימוד שבסופה יבחנו הרוקחים ויקבלו הסמכה. לדעתו בניגוד לשוק הפרטי, התיק הרפואי של החולה בקופה מאפשר לרוקח לקבל מידע על החולה- שהוא לדבריו תנאי הכרחי לרישום מרשמים. לדעתו יש להגביל את מתן התרופות לתקופה קצרה, במקרים דחופים, ולמרשמי המשך אצל חולים כרוניים.
דורית גולדמן שייצגה את סקטור האחיות בדיון הצביעה על כך שהיום האחיות הולכות לניהול טיפול החולה הכרוני, והן רוצות לקחת חלק בתהליך ובמתן התרופות כחלק מניהול הטיפול של החולה. היא גם הזכירה שבמדינות מערביות כמו אנגליה ובחלקים כנבדים בארה”ב, האחיות כבר נותנות מרשמי תרופות.
בדיון שהתנהל בעקבות דברי חברי הפנל, שאל פרופ' קרקו את הנוכחים בכינוס, האם לדעתם אמהות יעדיפו לקבל את המרשם מהרופא או הרוקח? לדעתו אם מדובר על טובת החולה, לא ניתן לפסוח על בדיקה ותשאול של הרופא. על החשיבות של הרוקח בצוות המטפל אין חולק, אולם לטובת החולה אין בזה כדי להחליף את הביקור אצל הרופא.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס, עורכת מגזין Pharmaline
