עלייה ברמת הסוכר בצום (Impaired fasting glucose) אינה מגבירה באופן עצמאי את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים במבוגרים, כך עולה ממחקר חדש וגדול.
“המידע הקיים בנושא מבלבל. מה שמפתיע היא העובדה כי למרות המידע הסותר, ה-American Diabetes Association מדגישה כי טרום סוכרת הינה גורם סיכון קרדיווסקולארי,” מסר ד”רJoseph Yeboah מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת וירג’יניה.
ד”ר Yeboah ועמיתיו נעזרו במידע מה- Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis ,MESA על מנת לבדוק את הקשר בין impaired fasting glucose ,IFG וסוכרת מסוג 2 ובין אירועים קרדיווסקולאריים בקרב אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית של 6,753 מבוגרים משש קהילות בארה”ב.
בהשוואה לרמות גלוקוז נורמאליות בצום, IFG נמצאה כקשורה עם עלייה לא מובהקת סטטיסטית בסיכוי לאירועים קרדיווסקולאריים (p=0.3). לא נמצא כל קשר לאירועים קרדיווסקולאריים בקרב הקבוצות האתניות השונות או בקרב גברים/נשים, כך מסרו עורכי המחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology.
אף על פי כן, IFG נמצאה כמגבירה פי 10.5 את הסיכון לסוכרת מסוג 2 וזאת לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא אתני, BMI, פעילות גופנית ומצב סוציו-אקונומי.
אנשים עם IFG שפיתחו סוכרת מסוג 2 סבלו משיעור גבוה יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, אך הקשר שנצפה נעלם לאחר שנערך מודל רב-משתני.
“עם העלייה בשכיחות ההשמנה, וכפועל יוצא רמות סוכר גבוהות בצום (טרום סוכרת), ישנן השלכות מרחיקות לכת – הן כלכליות והן בטיחותיות למחשבה כי טרום סוכרת מהווה גורם סיכון קרדיווסקולארי בעוד שפועל היא לא (לפחות עד שלא מופיעה סוכרת…).”
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
