אנא סובבו את הטלפון שלכם.
ב- Annals of Internal Medicine מתפרסמת השבוע סקירה השוואתית חדשה של יתרונות ונזקי התרופות הפומיות השונות המשמשות לטיפול בסוכרת טיפוס 2 במבוגרים כפי שעולה מהספרות.
הסקירה מתבססת על 216 מחקרים מבוקרים ומחקרי קוהורט ו-2 סקירות סיסטמיות. החוקרים מדגישים כי תוצאות שבהם המסקנות לא היו חד משמעיות כמו מצב שבו ה-end point היה מוות כתוצאה מבעיה קרדיווסקולרית לא הוכנסו למחקר..
מהסקירה עולה כי בהשוואה לתרופות חדשות ויקרות יותר לתרופות הישנות יש השפעה דומה או טובה יותר בעיקר על איזון הסוכר והשומנים בדם. רוב התרופות הפומיות (thiazolidinediones, metformin, and repaglinide) הגבירו את איזון הסוכר לאותה רמה כמו sulfonylurea ואילו Nateglinide ומעכבי α-glucosidase היו בעלי השפעה חלשה מעט יותר לעומת קבוצות פלצבו בניסויים קליניים.
thiazolidinedione היה היחיד בעל השפעה חיובית על רמות HDL אך עם השפעה שלילית על רמות ה-LDL לעומת תרופות אחרות. metformin הפחית את רמת ה-LDL ואילו לתרופות פומיות אחרות לא היו השפעות ניכרות על רמת ה-LDL. רוב התרופות מלבד metformin הוסיפו בין אחד לחמשה ק"ג במשקל הגוף. sulfonylurea ו- repaglinide היו קשורים לסיכון מוגבר להיפוגליקמיה, thiazolidinediones היה קשור לסיכון מוגבר לכשל לבבי, metformin לסיכון מוגבר לבעיות גסטרואינטסטינליות.
הידיעה הועברה ע"י ד"ר אורה פוניה-זלינגר, אחראית על שירותי רוקחות קלינית, מחוז חיפה וג"מ
