היפרתירואידיזם תת קליני מגביר את הסיכון הכללי לתמותה ולמחלות קרדיווסקולאריות, כך עולה ממטא-אנליזה חדשה שבחנה מידע ברמת המטופל (patient-level data).
המחקר, שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine תוכנן על מנת לבדוק את תוצאותיה הלא חד משמעיות של מטא-אנליזה קודמת אשר לא השתמשה במידע ברמת המטופל. הניתוח כלל 10 מחקרי קוהורט פרוספקטיביים שכללו מעל ל- 50,000 נבדקים.
בהשוואה לנבדקים עם פעילות תקינה של בלוטת התריס (euthyroid), נבדקים הם היפרתירואידיזם תת קליני (שהוגדר כרמות thyrotropin הנמוכות מ- 0.45 mIU/L ורמות נורמאליות של free thyroxine) הציגו סיכון גבוה יותר לתמותה מכל הסיבות, תמותה ממחלות לב כליליות, ופרפור פרוזדורים. הסיכון לתמותה ממחלות לב כליליות ופרפור פרוזדורים היה אף גבוה יותר בקרב נבדקים שהציגו רמות thyrotropin הנמוכות מ- 0.10.
עורכי המחקר מסרו כי התוצאות תומכות בהנחיות המפורסמות בקווים המנחים העדכניים המציינות כי יש לטפל בהיפרתירואידיזם תת קליני. מאמר מערכת נלווה המליץ לשקול טיפול שכזה בעיקר עבור קשישים המציגים גורמי סיכון למחלות לב, סימפטומים של היפרתירואידיזם או אוסטיאופורוזיס.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
