מה קורה אצלנו במוח כשאנחנו לומדים? האם המידע מאוחסן בזיכרון לצמיתות?
ב-science מה-16/08/07 התפרסמו תוצאות מחקר ישראלי ממנו עולה כי תהליך אחסון זיכרונות לטווח ארוך הינו מאוד דינמי וכולל מעין מכונה מולקולרית הפועלת ללא הפסקה, אשר פגיעה בה לזמן קצר יכולה לגרום למחיקת זיכרונות לטווח ארוך.
החוקרים מהמחלקה הנוירוביולוגית במכון וויצמן ובראשם פרופסור ידין דודאי אימנו חולדות להימנע מטעמים מסוימים ואח"כ הזריקו תרופה כדי לבלום חלבון מסוים הקשור לאזור בקורטקס ששם נשמרים זיכרונות של טעמים. החוקרים הניחו כי חלבון זה האנזים PKMzeta הממוקם בסינפסה בין תאי העצב, מתפקד כמעין מכונת זכרונות השומרת על הזיכרון ע"י יצירת שינויים מבניים ותפקודיים בחלבונים ובקשרי הסינפסה.
החוקרים טענו כי השתקת האנזים, יגרום להיפוך ולביטול תפקוד מכונת הזכרונות. ואכן, החוקרים גילו כי החולדות אשר למדו להימנע מטעמים מסוימים, שכחו את אשר למדו לאחר מתן מנה בודדת של התרופה, גם חודש לאחר יצירת הזיכרון (תקופת זמן המקבילה לשנים בבני-אדם).
לדברי החוקרים, זו העדות הראשונה לכך שזכרונות במוח יכולים להימחק זמן רב לאחר יצירתם. כלומר זיכרון לטווח ארוך אינו רישום חד פעמי ברשת העצבית אלא תהליך מתמשך אשר המוח צריך לשמר באופן קבוע. ממצאים אלו מעלים את האפשרות ליצירת גישות תרופתיות עתידיות להמרצת וייצוב זיכרונות.
הידיעה הועברה ע"י טל עטרות -,B.Sc.Pharm, M.Sc דירקטור רגולציה וקליניקה, וקטה