המחקר הגדול הנוכחי מצא קשר כמעט ליניארי בין רמות הלקטט ובין הסיכון לתמותה.
על מנת לבדוק את הקשר בין רמות הלקטט בדם ובין הסיכון לתמותה בקרב חולים החשודים לזיהומים, בדקו החוקרים גיליונות רפואיים של 2,596 חולים שאושפזו לאחר שהופיעו בחדרי המיון עם חשד לזיהום ואשר רמת הלקטט שלהם נמדדה בחדר המיון.
באופן כללי, שיעורי התמותה בתוך בית החולים היו 14.4% ורמת הלקטט הראשונית (חציון) הייתה 2.1 mmol/L. רמת הלקטט הראשונית הייתה >4 mmol/L בקרב 17.6% מהחולים. הסיכון לתמותה עלה באופן המשכי בד בבד עם העלייה ברמות הלקטט, כאשר נצפו שיעורי תמותה שנעו מ- 6%, בקרב חולים עם רמות לקטט של <1.0 mmol/L ועד 39% בקרב חולים עם רמות לקטט של 19-20 mmol/L.
הערה: ניתן להסיק מהמחקר שתי מסקנות חשובות. האחת: חולים החשודים לזיהום ומציגים רמות לקטט של <4 mmol/L מצויים בסיכון לתמותה, כך שאל לרופאים לבסס את הערכתם בנוגע לחומרת התחלואה והסיכון לחולה על רמת הלקטט בלבד. והשנייה: הסיכון לתמותה עולה ככול שעולה רמת הלקטט.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
