אנא סובבו את הטלפון שלכם.
במחקר רחב-היקף נמצא קשר בין צריכת קנביס במהלך ההיריון ובין סיבוכים הפוגעים בבריאות האם – תחום שלא נחקר רבות עד כה.
לצריכת קנביס – הצמח שממנו מיוצרים הסמים חשיש ומריחואנה – עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות הגוף והנפש כאחד, ביניהן סיבוכים פסיכיאטריים כמו דיכאון, פסיכוזה ואשפוזים על רקע נפשי. לפי חלק מהמחקרים, עד מחצית ממי שיאושפזו עם תסמיני פסיכוזה בעקבות שימוש בקנביס צפויים לפתח סכיזופרניה. למרות זאת, שיעור האנשים שמדווחים על צריכת קנביס הולך ועולה; ייתכן שהדבר נובע מתפיסות שגויות שלפיהן השימוש בקנביס בטוח או לא מזיק, אולי בהשפעת תהליכי לגליזציה בעולם. גם חלק מהנשים ההרות חושבות כך.
מחקרים רבים שבדקו את בטיחות השימוש בקנביס בהיריון התמקדו בהשפעה על העובר או בסכנות ליילודים, אך קיים רק ידע מועט לגבי ההשפעה על האישה עצמה. הדבר יכול להסביר מדוע לפי חלק מהסקרים, שיעור הנשים ההרות שבעיניהן צריכת קנביס אינה מסוכנת גדַל כמעט פי שלושה מתחילת המאה הנוכחית. במחקר נוסף נמצא שהנבדקות תפסו שימוש בקנביס במהלך ההיריון כבטוח יותר משימוש בתרופות, לרבות תרופות מרשם, עבור תסמינים מסוימים.
היריון בסיכון גבוה
במחקר חדש בחנו החוקרים את הקשר בין צריכת קנביס במהלך ההיריון לבין בריאות האם. לשם כך הם השתמשו במסד נתונים של קייזר פרמננטה, חברת ביטוחי הבריאות הגדולה ביותר בארצות הברית. למחקר נבחרו נשים שהיו בהיריון של עשרים שבועות לפחות, עם עובר יחיד. כדי שהממצאים יהיו אמינים יותר, התבקשו הנבדקות לא רק למלא שאלון דיווח עצמי בעניין צריכת קנביס, אלא גם לעבור בדיקת שתן.
מתוך כ-250 אלף נשים, 6.3 אחוזים מהן זוהו כמי שצרכו קנביס; רובן התגלו באמצעות בדיקת שתן, שמעידה על חשיפה לסם בחודש האחרון, ולא בעקבות דיווח עצמי. בקרב מי שהשתמשו בקנביס, חלקן היחסי של נשים צעירות היה גדול יותר מאשר בקרב כלל הנבדקות, בפרט בנות 24-18, ששיעורן בתוך קבוצת המשתמשות היה גדול פי ארבעה משל צרכניות מבוגרות יותר. חלקן של הנשים שמגדירות את עצמן שחורות היה גם הוא גבוה פי ארבעה בקבוצת המשתמשות בקנביס מאשר בקבוצת הלא-משתמשות.
לנשים שהשתמשו בקנביס נשקף סיכון גבוה יותר לחוות סיבוכים ומחלות במהלך ההיריון, בהשוואה לנשים שנמנעו מהסם. הסיכון לרעלת היריון היה גבוה בשמונה אחוזים, ליתר לחץ דם – גבוה ב-17 אחוזים, ולהיפרדות שִׁליה – גבוה ב-19 אחוזים. לעומת זאת, נראה שהן נמצאו בסיכון נמוך יותר לסוכרת היריון. הממצא הזה תואם כמה מחקרים קודמים, אך באחרים נמצא ששימוש בקנביס במהלך ההיריון דווקא הגדיל את הסיכון לסוכרת היריון.
הגיל או התרגיל?
עם זאת, ייתכן שהמסקנה בעניין סוכרת היריון שגויה, ומקורה בהטיה סטטיסטית. זוהי הטיה שנקראת "פרדוקס סימפסון" – כאשר חוקרים אוכלוסייה שמורכבת מקבוצות בעלות מאפיינים שונים, ניתוח של כלל האוכלוסייה עשוי לשקף תוצאה אחת, אך ניתוח של כל קבוצה בנפרד משקף תוצאה אחרת, או אפילו הפוכה. בהקשר הזה, כאשר החוקרים בחנו את הקשר בין סיכון מופחת לסוכרת היריון ובין שימוש בקנביס אצל כל צרכניות הקנביס יחד, נראה שהשימוש בסם מגן מפני סוכרת היריון. לעומת זאת, בניתוח משנה לפי תכיפות השימוש, הסיכון המופחת נמצא מובהק סטטיסטית אצל שתי קבוצות בלבד: נשים שדיווחו על צריכת קנביס פעם בחודש לכל היותר, ונשים שבדיקת השתן שלהן הייתה חיובית. כאמור, בדיקת שתן חיובית מצביעה על חשיפה לסם בחודש האחרון, אך אי אפשר ללמוד ממנה על תכיפות השימוש בו.
כבר שנים רבות שהיריון בגיל מאוחר יחסית נחשב גורם סיכון עבור האם והיילוד כאחד, כולל בהקשר של סוכרת היריון. במחקר הנוכחי, הנשים שנמנעו מצריכת קנביס היו מבוגרות בהרבה, בממוצע, מהנשים שהשתמשו בו. אם כך, ייתכן שההבדל בסיכון לסוכרת היריון קשור להבדלי הגיל בין הנשים, ולא לשימוש בקנביס. כמו כן, כמעט שליש מהנשים שנמנעו מקנביס היו ממוצא אסייתי או מאיים באוקיינוס השקט. ככלל, בעבר נמצא שלנשים מהגרות, לא חשוב מאיזה מוצא, נשקף סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת היריון בהשוואה לנשים ילידות ארצות הברית.
קבוצות שונות, תוצאות שונות
למחקר כמה מגבלות. כמחצית מהנשים שהוגדרו כצרכניות קנביס לצורך המחקר אותרו בבדיקת שתן, אך לא דיווחו על שימוש בסם. הממצא הזה יכול להעיד על תת-דיווח משמעותי, או על חשיפה תדירה לעישון פסיבי. לקבוצת המשתמשות בקנביס היו מאפיינים שונים מלנשים שאינן משתמשות בו – הן היו צעירות יותר, ויותר מהן היו במעמד חברתי-כלכלי נמוך או הגיעו מאוכלוסיות מוחלשות, כמו היספנים ומיעוטים נוספים. היו להן גם יותר אבחנות פסיכיאטריות. יתרה מזאת, המידע שנכלל במחקר מקורו בחברת ביטוח, כך שהוא לא כולל נשים שלא יכולות להרשות לעצמן ביטוח בריאות.
כיוון שבדיקות הקנביס נערכו רק במפגש הראשון עם רופאות ורופאי המשפחה, בתחילת המעקב אחר ההיריון, אי אפשר לדעת איך נראתה צריכת הקנביס של הנשים בהמשכו – כלומר, האם הן הפסיקו להשתמש בסם, או שינו את דפוסי השימוש בו. ייתכן שהמידע הזה יכול היה להשפיע על תוצאות המחקר. המחקר לא בחן גם את שיטת השימוש בסם – אידוי, עישון קנביס וטבק יחד, עישון קנביס נקי או בליעה – וגם היא הייתה יכולה להשפיע. וזה עוד בלי להזכיר משתנים בעלי חשיבות פוטנציאלית שאי אפשר לבודד במחקרים תצפיתיים, כמו איכות הקנביס, ריכוז המרכיבים הפעילים בו או הסיבות לצריכתו מלכתחילה.
ייתכן שמחקרים נוספים בעתיד ינסו לשחזר את הממצאים, כדי לאשש את התוצאות או לבחון משתנים נוספים. בינתיים, המחקר הזה תומך בהמלצה של חלק מגופי הבריאות בעולם – להימנע מחשיפה לקנביס במהלך ההיריון. בשורה התחתונה, גם אם יש לקנביס תועלת פוטנציאלית, נראה שהיא מתגמדת מול הנזקים האפשריים.
מאת: אשד לין
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
