מטרת המחקר הייתה להעריך גורמים הקשורים למטופלים ולאופי המרשמים והשפעתם על נטילת מנת יתר של אופיאטים. במחקר נכללו כ-237 אלף מטופלים שקיבלו מרשם חדש לאופיאטים, ואחריהם נערך מעקב של כ-34 חודשים. 0.3% נטלו מנת יתר. מנת יתר לא קטלנית אירעה 120.6 פעמים פר מאה אלף שנות אדם. מנת יתר לא קטלנית הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים עם היסטוריה של שימוש בחומרים אסורים, פסיכוזה, מחלות רקע, שקיבלו מרשמים לאופיאטים ארוכי טווח, שקיבלו 6 מרשמים לאופיאטים לאורך 6 חודשים, שמשכו מרשמים מ-3 ומעלה בתי מרקחת שונים.
גורמים הקשורים למטופל שהגבירו את הסיכוי לנטילת מנת יתר כללו גיל 75 ומעלה או גיל 18-24, גברים, שחורים.
גורמים הקשורים לאופי המרשם כללו מרשמים לאוקסיקודון או לטרמדול בהשוואה לקודאין או בנזודיאזפין.
