כרבע מאוכלוסיית העולם תסבול מכאב כרוני בשלב כלשהו בחיים. בניגוד לכאב אקוטי, למשל כזה הנגרם בעקבות מכת פטיש באצבע, לכאב כרוני אין בהכרח סיבה מוגדרת, והוא עלול להימשך שנים ואף חיים שלמים. כאב כרוני עלול לפגוע בבריאות הנפשית והגופנית ולהוביל לירידה בכושר העבודה ולהתמכרות לתרופות. במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Science מציעים מדעני מכון ויצמן למדע גישה מקורית לטיפול בבעיה זו באמצעות התמקדת במסלול להעברת אותות כאב בתאי מערכת העצבים ההיקפית.
תחושת הכאב מתחילה בתאי העצב המעבירים מידע מהעור למערכת העצבים המרכזית. נזק לתאי עצב תחושתיים אלה, כתוצאה ממחלה או פגיעה, עלול לגרום ל"קצר" – כלומר לשיגור אותות כאב באופן בלתי פוסק ללא סיבה מוגדרת. פרופ' מייק פיינזילבר מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון חוקר מולקולות המובילות אותות חלבוניים בתאי עצב תחושתיים. מולקולות אלה המכונות אימפורטינים (importins) ונמצאות בכל תא, מתפקדות כנשאי מטענים המובלים אל תוך גרעין התא, ובכך שולטות למעשה בגישה לגנים המצויים בגרעין. לתפקיד זה של האימפורטינים משמעות ייחודית במערכת העצבים ההיקפית: התאים המרכיבים אותה ארוכים ודקים במיוחד, ומעבר מסרים מולקולריים מקצות העצבים לגרעיני התאים יכול לארוך שעות רבות ואף ימים.
