צריכת תוספי תזונה היא נפוצה למדי, אך לא כולם מיטיבים עם הבריאות. חלקם אפילו עלולים לפגוע בה, גם אם הם מתהדרים בתואר “טבעיים”.
כולנו משתמשים מִדי פעם בתרופות, וידוע שצריכת יתר שלהן יכולה לגרום תופעות לוואי רבות, שחלקן אף עלולות להיות בלתי הפיכות. לכן נדרשת השגחה רפואית על מינון התרופה ועל משך הטיפול. בעבור אנשים רבים, אורח חיים בריא כולל לא רק פעילות גופנית ותזונה מאוזנת, אלא גם נטילת תוספי תזונה. אך בדומה לתרופות, צריכה לא מבוקרת של תוספי תזונה עלולה להזיק, ולכן יש לצרוך אותם במידה, ליידע את רופאת או רופא המשפחה, ולעיתים עדיף לא לצרוך אותם כלל.
“תוספי תזונה” הם למעשה מקור מרוכז של חומרי הזנה (נוּטְרִיֵּנְטִים) חשובים לבריאותנו, שלא תמיד מתקבלים בכמות מספקת מהמזון שאנחנו אוכלים. לרוב הם כוללים ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן, חומצות אמינו ורכיבי צמחים, ונצרכים בצורת כדורים, טבליות, משקאות, טיפות ואבקות. שוק תוספי התזונה העולמי גדל במידה רבה בעשורים האחרונים, והוא אף צפוי לגדול עוד יותר, משווי של כ-130 מיליארד דולר ב-2021 לכ-200 מיליארד דולר ב-2028. שיעור האנשים שצורכים תוספי תזונה משתנה במידה ניכרת בין מדינות ואוכלוסיות, ויכול להגיע עד כ-71 אחוז מכלל האוכלוסייה – זה היה המצב בדנמרק בשנת 2015.
במקרים רבים, תזונאים ימליצו על צריכת תוספי תזונה בעלי תועלת ברורה ומוכחת. עם זאת, רוב הצריכה של תוספי תזונה מתבצעת על דעת הצרכנים עצמם, בלי להיוועץ באנשי מקצוע כמו רופא או רוקחת, ונעשית בחנויות או דרך האינטרנט – כך שאין עליה השגחה רפואית משום סוג שהוא. היעדר פיקוח ובקרה על רבים מתוספי התזונה עלול להביא לנטילת יתר, נטילת תוספים שאין הוכחה ליעילותם, או אפילו נטילת תוספים שעלולים להזיק.
הפיקוח על התוספים עצמם לעתים לוקה בחסר, כך שאיננו יכולים להיות בטוחים מה בדיוק אנחנו לוקחים. מחקר שבחן את הרכבם של 272 תוספי תזונה שונים, הראה כי 51 אחוז מתוכם לא הכילו את הרכב החומרים שהופיע על התווית. מחקר אחר, שבחן 776 תוספי תזונה, אף הראה כי רבים מהם הכילו, בניגוד לחוק, רכיבים פעילים של תרופות מרשם, וכ-20 אחוז מתוכם הכילו יותר מרכיב פעיל אחד. הממצאים האלה ממחישים את הבעיה בהיעדר רגולציה בענף.
חיוניים – אבל במידה
הקבוצה הגדולה והעיקרית של תוספי התזונה כוללת מולטי-ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן (כמו אומגה 3). כלל החומרים הללו, בכמות הנכונה, הכרחיים לפעילות תקינה של הגוף, ומחסור בהם יכול להוביל למחלות שונות. לדוגמה, חומצה פולית וברזל חשובים להיריון תקין; תוספי סידן, מגנזיום וויטמין D עוזרים לבניית העצמות וחיזוקן, והם מומלצים לאנשים עם דלדול עצם (אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס, שמכונה גם בריחת סידן); מחסור בוויטמין B12, בחומצה פולית או בברזל עלול, בין השאר, לגרום לאנמיה, שכן ברזל הוא מרכיב קריטי של ההמוגלובין, שתפקידו לשאת חמצן מהריאות לתאי הגוף; לוויטמין B12 ולחומצה פולית תפקידי מפתח בסינתזת DNA, ולכן גם בייצור תאי דם אדומים; ואילו מחסור חמור בוויטמין C עלול להוביל למחלת הצפדינה. אין ספק שחומרים אלו חשובים לבריאות, אך במקרים רבים, תזונה מאוזנת תספק לנו די והותר מהם. אם בכל זאת יש צורך בנטילת תוספים, חשוב לצרוך אותם בצורה מבוקרת ובמינון המתאים, שכן במקרים מסוימים הם עלולים לגרום לתופעת לוואי משמעותיות: נטילת יתר עלולה להסתיים בהרעלה, או אפילו במוות.
קבוצה נוספת, שמונה כ-5 עד 12 אחוז מכלל תוספי התזונה, היא תוספים שמכונים “טבעיים”, שמקורם לרוב בצמחים או בפטריות. למרות המילה “טבעיים”, מדובר במוצרים שעברו עיבוד, ולכן אינם זהים לאלו שמקורם בטבע. לקבוצה זו משתייכים תוספים כמו כורכומין, מיצויי תה ירוק, קאווה-קאווה (Piper methysticum), אשווגנדה (Withania somnifera), גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia gummi-gutta) ועוד. נחיצותם של התוספים הללו לפעילות התקינה של הגוף לא הוכחה מדעית, ובדרך כלל הם נמכרים ללא הסדרה או חוות דעת רפואית ומשווקים כפתרון לשלל מצבים רפואיים, כמו התמודדות עם מתח וחרדה, עודף משקל, אין אונות, דלקות, כאבים ומחלות שונות.
תוסף (לא) יפה לבריאות
מחקר רחב היקף בארצות הברית העריך שכ-23 אלף ביקורים בחדר מיון מדי שנה קשורים לבעיות רפואיות עקב צריכת תוספי תזונה. כ-66 אחוז מהביקורים של מבוגרים התרחשו בעקבות בעיות הקשורות לצריכת תוסף יחיד המוגדר כצמח מרפא או מוצר תזונתי משלים, שאינו ויטמינים או מינרלים. עיקר התסמינים שהובילו לפנייה לחדר המיון היו דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה, אך גם כאבי ראש וסחרחורות, בחילות והקאות, תגובות אלרגיות וחרדה. כ-10 ו-25 אחוז מהביקורים מקורם בצריכת מוצרים שנועדו לסייע בהגברת אנרגיה או בהרזיה, בהתאמה.
מחקרים אחרים הראו שבעשרים השנים האחרונות חלה עלייה בנזקי כבד כתוצאה משימוש בתוספי תזונה, עד למצב של כשל תפקודי חריף ואף צורך בהשתלה. אחד מתפקידיו העיקריים של הכבד הוא סילוק רעלים שמגיעים לזרם הדם והפרשתם החוצה מהגוף; עם זאת, היכולת שלו מוגבלת, וכשמעמיסים עליו – למשל, בצורת צריכה לא מבוקרת של תוספים – הוא עלול להיפגע. במחקר שנערך במשך כמעט עשור, ובחן את כלל המאושפזים במרכז השתלות כבד בבית חולים באוסטרליה, נמצא שכ-22 אחוז מכלל מקרי הנזק לכבד עקב תרופות שאינן פרצטמול (שמשווק בארץ תחת השמות אקמול, דקסמול ועוד) התרחשו בעקבות צריכת תוספי תזונה שאינם ויטמינים ומינרלים, כמו אותם תוספי תזונה “טבעיים” שהוזכרו קודם. שיעור המקרים האלה, מתוך כלל מקרי הנזק לכבד, המשיך לעלות לאורך תקופת המחקר, ובשנתיים האחרונות שלו הגיע ל-47 אחוז מכלל המקרים שמקורם בתרופות שאינן פרצטמול. הממצאים האלו עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים בארצות הברית, שם מתוך כלל החולים בעלי נזקי כבד שמקורם בתרופות, שיעור החולים שנזקיהם נגרמו עקב תוספי תזונה נע סביב 20 אחוז, ועיקרו נובע מצריכת חומרים כמו תמציות תה ירוק, תערובות צמחי מרפא מסורתיים ומוצרים צמחיים לירידה במשקל.
מחקר אחר, שפורסם באוגוסט 2024, סקר שישה חומרים שחשודים כרעילים לכבד, כך שצריכה שלהם יכולה להזיק לו – כורכום/כורכומין, תמציות תה ירוק, אשווגנדה, קוהוש שחור (Actaea racemosa), גרסיניה קמבוג'יה ואורז שמרים אדום (Red yeast rice) – ומצא שכחמישה אחוזים מכלל תושבי ארצות הברית צורכים בקביעות אחד מהם, ולכן מסתכנים בפגיעה בכבד. המחקר העלה שצריכה של החומרים הללו נפוצה יותר אצל אנשים מבוגרים ואצל חולי דלקת מפרקים, סוכרת, ומחלות שקשורות לפעילות בלוטת התריס.
רבים מאיתנו מקפידים לשמור על בריאותנו, ואכן, במקרים מסוימים צריכת תוספי תזונה עשויה להיות חשובה ומועילה. עם זאת, חשוב לשים לב לסוג תוסף התזונה שאנו צורכים, לקרוא את ההוראות, את הסיכונים ואת הכמויות המומלצות – ולהקפיד לא לחרוג מהן. חשוב לדעת שחלק מתוספי התזונה, לרבות אלה שמשווקים כ”טבעיים”, עלולים לסכן את הבריאות, ולפיכך תמיד מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולעדכן את הרופאים לפני השימוש.
מאת: רוני זולר
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
