תוכניות התנהגותיות להפחתה במשקל מפחיתות גורמי סיכון קרדיומטאבוליים בטווח הארוך, וזאת אפילו לאחר חזרה למשקל ההתחלתי. אלו ממצאיה של סקירה סיסטמתית ומטה אנליזה שפורסמה בחודש מרץ.
החוקרים מבריטניה בחנו את ההשפעה של עלייה במשקל, לאחר ירידה במשקל, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, סוכרת ותחלואה קרדיווסקולארית.
נכלל מידע שנאסף מ-124 מחקרים. שיעורי ההיארעות של תחלואה קרדיווסקולארית וסוכרת מסוג 2, נבחנו ב-8 ו-15 מחקרים, שכללו כ-7800 וכ-4200 נבדקים, בהתאמה.
ראיות חלשות העידו על הפחתה בשיעור ההיארעות למשך 5 שנים, כאשר ההבדלים מותנו על ידי עלייה חוזרת במשקל.
“הראיות החדשות מעידות שוב על יעילותן של התוכניות הללו להפחתת הסיכונים לתחלואה קרדיווסקולארית”, כך סיכמו עורכי המחקר.
