מטרת המחקר הייתה להעריך האם מחלת חניכיים, הכוללת אובדן של הרקמות האוחזות את השיניים, מגבירה את הסיכון לדעיכה קוגניטיבית, ומשפיעה על סמנים בדם לתחלואה באלצהיימר.
מחקר הקוהורט הפרוספקטיבי כלל 101 נבדקים, אחריהם נערך מעקב של שנתיים. כל הנבדקים קבלו טיפול למחלת החניכיים, ועברו הערכות קוגניטיביות.
נמצא כי מחלת חניכיים קשורה עם ביצועים קוגניטיביים ירודים ועם התקדמות והחמרה של הדעיכה הקוגניטיבית לאורך זמן. מטופלים עם מחלת חניכיים נמצאו בתחילת המחקר עם רמות גבוהות יותר של סמנים הקשורים לתחלואה באלצהיימר, זאת בהשוואה לנבדקים ללא מחלת חניכיים. יתר על כן, נמצא כי רמותיהם של חלק מהסמנים הללו אף עלו לאורך תקופת המעקב.
