ד"ר אולה גוטצייט מבית החולים רמב"ם פיתחה מודל תלת־ממדי שמדמה את פעילות מערכת הרבייה הנשית, בניסיון לצמצם פערי ידע היסטוריים בתחום • מחקריה מציעים תובנות ישימות בנוגע לתפקוד מיני, מנופאוזה וכן מניעת דלקות • החלום: הוצאת טיפולי הפוריות מחוץ לגוף האישה.
בתנאי הקבלה לניסוי קליני, כמעט תמיד יופיע הסעיף: "לא מיועד לנשים בהריון". בעבר, ניסויים החריגו כל אישה בגיל הפוריות, מחשש שהיא תיכנס להריון במהלכם ושהתרופה הנבדקת תשפיע לרעה על העובר. כתוצאה, כבר כחמישה עשורים שלא פותחו תרופות חדשות לנשים הרות. אבל הבעיה רחבה הרבה יותר – קשה מאוד לחקור את מערכת הרבייה הנשית, כך מסבירה ד"ר אולה גוטצייט, מנהלת היחידה לשימור פוריות בבית החולים רמב"ם.
זו מערכת שמשתנה מאוד בהתאם למחזור החודשי ולתנודות הורמונליות, באופן שמייאש את החוקרים, לפעמים עוד לפני שהתחילו. מודלים של בעלי חיים אינם מייצגים אותה היטב, ותרביות תאים רחוקות מאוד מלהדגים את מורכבותה. "ולכן, כמעט ולא יודעים כלום על מערכת הרבייה הנשית, בהשוואה למשל למה שיודעים לגבי קרדיולוגיה או סרטן", אומרת ד"ר גוטצייט.
מאת: גלי וינרב
באדיבות: גלובס
