רק שיעור קטן מאוד של נוירונים מדגים שינויים לאחר פרכוסים אפילפטיים בעכברים, אך השינויים הללו עשויים לעורר בעקביות פרכוסים עתידיים, העשויים להשפיע על המוח כולו, ולגרום לפגיעה קוגניטיבית, כגון פגיעה בזיכרון ובלמידה, כך על פי מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת פנסילבניה.
החוקרים פיתחו טיפול ניסיוני, אשר אם הוא ניתן בתוך 48 שעות לאחר העווית הראשונה, עשוי למנוע את אותם שינויים בטווח הארוך. הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת למחקר קליני, מציעים מטרה מבטיחה לפיתוחם של טיפולים חדשים לאפילפסיה ולמניעת ההשפעות ארוכות הטווח של פרכוסים.
החוקרים התבססו על שיטה חדשנית, ששמה לה למטרה נוירונים בהיפוקמפוס, אזור הנוטה להיות מושפע מאפילפסיה. החוקרים הצליחו לנטר את אותם נוירונים משופעלים לאורך זמן, ולבחון כיצד הם מגיבים להישנות פרכוסים.
טיפול בחסם קולטנים לגלוטמאט הצליח להפחית את עוררות היתר של אותם נוירונים במודל עכבר עם אפילפסיה.