ועדת הבריאות שבה ודנה אתמול (שלישי) בחוק לשימוש בזרע של נפטר. ממלאת מקום יו”ר הוועדה, מירב בן ארי (יש עתיד) הדגישה את החשיבות של החוק למשפחות השכולות, והמחויבות שלה להמשיך ולקדם אותו.
נטלי ברדה, מענף הנפגעים בצה”ל, סיפרה כי מפרוץ הלחימה 47 חללי צה”ל עברו קצירת זרע, מתוכם 37 רווקים. פרופ’ טליה אלדר-גבע, מנהלת מחלקת פריון במשרד הבריאות, הוסיפה כי 12 אזרחים נוספים עברו הליך דומה.
ערן יוסף, נציג הלשכה המשפטית במשרד הביטחון התנגד בחריפות בדיון, לסעיף שיחייב מסירת מידע בכתב בנושא, שצה”ל יעניק לכל מתגייס. “צה”ל יתנהג כמו כל מוסד אחר, אך לא ראוי שניידע את המתגייסים מה האפשרויות במקרה של מוות. ולא ראוי שתהיה התייחסות נפרדת לחיילים”. אימהות שכולות תקפו בדיון בחריפות עמדה זו והאשימו אותו באטימות, ובזלזול בקורבן החיילים. מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אף-היא הביעה התנגדות לעמדת משרד הביטחון, וצביקה האוזר, מיוזמי החוק, הציע להיפגש ישירות עם שר הביטחון כדי לשנות את עמדתו בעניין, כי נציגיו “טועים, ונמצאים עתה בליקוי-מאורות”. מירב ומנשה רם, הוריו של עומרי שנרצח בנסיבת נובה וזרעו נשמר, קראו בקול שבור להקל על ההליך – ולא להקשות עליו.
ד”ר תמר קלהורה, נציגת משרד המשפטים, התייחסה לירושת הנפטר, וכי ילד שייוולד מזרע של הנפטר ייחשב כיורשו – ולא הורי הנפטר.
ד”ר תמר כץ-פלד, חוקרת ביואתיקה והולדה מנפטרים, טענה כי לפי חוק הפונדקאות, יש להקביל גם בחוק זה אפשרות של פונדקאות ממדינה זרה, וד”ר מיכאל ויגודה, ראש היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, הוסיף כי יש תקדים משפטי בבריטניה של העברת זרה למדינה אחרת.
מערכת פארמה ליין
