אנא סובבו את הטלפון שלכם.
למערכת החיסונית של חיידקים יש לפחות יתרון אבולוציוני אחד על-פני זו שלנו – היא נלחמת בנגיפים כבר מאות מיליוני שנים. באחרונה גילו מדעני מכון ויצמן למדע מכרה זהב של חומרים קוטלי נגיפים המיוצרים בחיידקים, ועשויים להוביל לפיתוחן של תרופות יעילות יותר למחלות נגיפיות בבני-אדם. חומרים אלה מיוצרים על-ידי אנזימים נוגדי נגיפים המכונים וייפרינים (Viperins); אנזימים אלה היו מוכרים עד כה ביונקים בלבד, וכעת אותרו לראשונה גם בחיידקים. בימים אלה, נבחנת יכולתן של המולקולות המיוצרות על-ידי הווייפרינים החיידקיים להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה. המחקר מתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature.
פרופ' רותם שורק וקבוצת המחקר שלו במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון, לצד קבוצות מחקר נוספות בעולם, חשפו במחקריהם בעשור האחרון כי לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים המדביקים חיידקים – בקטריופאג'ים או בקיצור פאג'ים. קבוצתו של פרופ' שורק גילתה בעבר שלחלק מהתגובות החיסוניות בחיידקים יש קשר אבולוציוני למערכת החיסונית האנושית. מחקרם הנוכחי מניב את ההוכחות החזקות ביותר לכך עד כה: החוקרים גילו כי הווייפרינים – שתפקידם במערכת החיסון האנושית הובן רק לפני כשנתיים – ממלאים תפקיד גם במערכת החיסונית של חיידקים.
מכון ויצמן למדע
