החוקרים בחנו את מצבם הבריאותי של נבדקים שהחלימו מקורונה. במחקר נכללו 150 אלף גמלאים מארה"ב, שנשארו בחיים 30 יום לפחות לאחר שאובחנו כחולי קורונה בשנת 2020. המעקב החל 30 ימים לאחר האבחנה, וארך כשנה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, שלא חלתה בקורונה, המחלימים הדגימו סיכון מוגבר באופן מובהק לסבול מכל 28 ההפרעות המנטליות שהוגדרו מראש (לדוגמא, חרדה, דיכאון, סטרס, הפרעת הסתגלות, שימוש באופיאטים, הידרדרות קוגניטיבית והפרעות שינה).
הסיכון לאבחנה מנטלית כלשהי היה גבוה באופן מובהק בקרב נבדקים שלא אושפזו עקב תחלואה חריפה, ואף גבוה יותר בקרב נבדקים שאושפזו.
מחלימים אף הדגימו סיכון מוגבר בהשוואה למחלימים משפעת ובהשוואה לנבדקים שאושפזו מסיבות אחרות מקורונה.
