מחקר מקרה הביקורת בחן האם תוספת של tirzepatide לאינסולין בזאלי עשויה לשפר את השליטה הגליקמית בקרב חולי סוכרת מסוג 2. הנבדקים חולקו באופן אקראי לקבלת 5 מ”ג, 10 מ”ג או 15 מ”ג של התרופה, או פלסבו. אחר הנבדקים נערך מעקב למשך 40 שבועות, ומטרת המחקר הייתה השינוי הממוצע ברמות ההמוגלובין המסוכרר.
נצפתה הפחתה מובהקת סטטיסטית ברמות ההמוגלובין המסוכרר לאחר 40 שבועות בקרב כל קבוצות הטיפול בהשוואה לקבוצות הביקורת, כאשר ההפחתה גדלה ככל שעלה מינון התרופה. יתר על כן, נצפתה ירידה במשקל בכל שלוש קבוצות הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת.
תופעות לוואי חמורות אירעו בקרב 7.8% – 10.9% מהנבדקים בקבוצות המחקר בהשוואה ל-8.3% מהנבדקים בקבוצת הפלסבו, כאשר היפוגליקמיה הייתה תופעת הלוואי הנפוצה ביותר.
סך הכול, תוספת התרופה לאינסולין בזאלי שיפרה באופן מובהק ססטיסטית את השליטה הגליקמית ואת הירידה במשקל בקרב חולי סוכרת מסוג 2.
