סקירת ספרות

לפי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, שימוש ממושך בWarfarin- מעלה את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים בגברים המטופלים באמצעות התרופה לפרפור פרוזדורים (AF).
 
ה-Warfarin מונע קרישת דם ע"י חסימת השפעול של גורמי קרישה התלויים בוויטמין K, מאחר שוויטמין K משמש גם לשפעול של OSTEOCALCIN, וחלבוני מטריקס של העצם נוגדי וויטמין  K כמו WARFARIN עלולים להגדיל את הסיכון לשברים אוסטאופורוטים.

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון עקבו אחר 12,048 חולים שאושפזו בגלל פרפור פרוזודורים AF)) בין מארס 1998 לאפריל 1999. 4,461 חולים טופלו ב-Warfarin לפחות למשך שנה, ו-7,587 לא טופלו בתרופה זו. בקרב מי שטופלו ב-Warfarin שכיחות השברים הייתה גבוהה ב-% 25 לעומת אלו שלא טופלו בתרופה, אך ההבדל היה משמעותי רק בקרב גברים. בבדיקת הנתונים של 1,833 חולים שטופלו בתרופה למשך פחות משנה, לא הייתה עלייה משמעותית בסיכון לשברים.
 
Arch Intren Med; 166: 241-246, 2006

דר'  Tissa וחבריו מאוניברסיטת קליפורניה ביצעו מחקר כפול-סמיות ב-24 מתנדבים סוכרתיים שסבלו מכיבים ברגליים, ללא עדות למחלת עורקים פריפרית או לזיהום. החולים חולקו אקראית לטיפול מקומי יומי בתמיסת Tretinoin 0.05% או בתמיסת  saline(פלצבו); גודל הפצע הוערך כל שבועיים. 22 החולים שהשלימו את המחקר סבלו מ-24 כיבים ברגליים. 2 מתוך 11 הכיבים בקבוצת הביקורת (18%) ו-6 מתוך 13 הכיבים בקב' ה- Tretinoin (46%) נרפאו עד לסיום 16 השבועות של המחקר. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות, למרות שמספר חולים סבלו מכאב בינוני במקום הכיב.
 
החוקרים היו מרוצים מהתוצאות. היות ש– Tretinoin הוא חומר מגרה, היה חשש שמסיבה זו המחקר לא יסתיים, אך להפתעתם, עובדה זו לא היוותה בעיה ברוב המקרים והחולים כנראה התרגלו לגירוי. החוקרים מקווים שבמרפאות המטפלות ברגל סוכרתית יאמצו שיטת טיפול זו כאשר טיפולים אחרים נכשלים.

Arch Dermatol; 141: 1373-1377, 2005
 

דר' LINKS   וחב' מהולנד מצאו כיImatinib  המעכב tyrosine kinase, מתערב עם טיפול
ב-levothyroxine בחולים שעברו כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy). הם הגיעו למסקנה זו לאחר טיפול ב-11 חולים ב-Imatinib. 10 מתוכם סבלו מ-medullary thyroid carcinoma ואחד
סבל מ-gastrointestinal stromal tumor. אצל 8 חולים שעברו כריתת בלוטת התירואיד ונזקקו לטיפול ב-Levothyroxine, הופיעו תסמינים של תת-פעילות הבלוטה, בעוד שלושת החולים האחרים נשארו מאוזנים (euthyroid) מבחינה קלינית וביוכימית.
 
למרות העלאת המינון של Levothyroxine עד למינון כפול מזה שניתן לפני תחילת הטיפול ב-Imatinib, תת-הפעילות של הבלוטה השתפרה רק אצל 3 חולים לפני הפסקת הטיפול ב-Imatinib.
 
מאחר שהשכיחות של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס היא גבוהה, ממליצים החוקרים לעקוב אחר תפקוד הבלוטה בחולים המטופלים ב-Glivec, שכן התסמינים הקליניים של hypothyroidism יכולים לחקות תופעות לוואי שלGlivec .
 
 Clin Pharmacol Ther; 78: 433-438, 2005

דר' רימון וחבריו מבי"ח קפלן בישראל בדקו 90 חולים מאושפזים מעל גיל 80 שנה, שחולקו אקראית וטופלו ב-15 mg או ב-50 mg תמיסת ferrous gluconate או בטבליות שהכילו 150mg calcium citrate כטיפול באנמיה עם חסר ברזל. כקבוצת ביקורת שימשו 30 חולים ללא אנמיה, שטופלו ב- 15 mg ברזל למשך 60 יום.
 
רמות ההמוגלובין נבדקו בתחילת הטיפול וכן אחרי 30 ו-60 ימים של טיפול. כבר 15דקות לאחר המנה הראשונה נצפתה עלייה ברמת הברזל בחולים אנמיים בלבד. בלי תלות במנת הברזל שניתנה, העלייה ברמות ההמוגלובין מעבר ל-60 יום הייתה דומה ונעה בין 10.1 ל-11.5g/dl. תופעות הלוואי היו שכיחות יותר במינונים הגבוהים וכללו אי-נוחות בבטן, בחילה, הקאה, שינויים בתנועת המעיים וצואה שחורה. המחקר הדגים כי מינוני ברזל נמוכים, עשירית מהמינון המקובל, מעלים ביעילות את רמת ההמוגלובין ומחסני הברזל בקשישים בלי לגרום לתופעות לוואי.
 
Am J Med; 118:1142-1147, 2005
 

גסטרואנטרולוגים מאוסטרליה ביצעו בדיקות אנדוסקופיות ב-187 חולים שטופלו באמצעות אספירין, במינונים שבין  mg75 ל-325 mg ליום, למשך חודש לפחות. שכיחות הכיבים שנצפו (בקוטר של 3mm לפחות) הייתה 10.7%. רק 20% מהם סבלו מתסמינים דיספפטיים, ללא הבדל משמעותי מחולים ללא כיב. כאשר חזרו על הבדיקה האנדוסקופית לאחר 3 חודשים בקרב 113 החולים בהם לא נצפה כיב בתחילת המחקר, הם גילו כי 7.1% פיתחו כיב, שבחישוב שנתי הצביע על שכיחות כיבים של 28%.
 
גיל 70 ויותר או נוכחות זיהום עם H.Pylori העלו את הסיכון לכיב בערך פי שלושה, בעוד עישון, מינונים גבוהים יותר של אספירין והיסטוריה קודמת של כיב, לא השפיעו משמעותית על מידת הסיכון לפתח כיב.
 
אספירין עשוי להיות מועיל מאוד בחולים עם סיכון גבוה להתקף לב או שבץ מוחי, אך לדעת החוקרים, יש לשקול סיכון מול תועלת לפני שממליצים על טיפול ממושך עם אספירין לחולים עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך.
 
Aliment. Pharmacol Ther; 22: 795-801 ,2005 
 

אצל חולים עם הפרעות נשימה Cheyne Stokes breathing)) כתוצאה מאי-ספיקת לב סיסטולית, טיפול בעזרת Acetazolamide המגרה נשימה, שיפר את קוצר הנשימה בשינה ואת התסמינים שליוו אותו במהלך היום.
 
בהתבסס על הפעולה התרפויטית שלAcetazolamide  לטיפול בקוצר נשימה מרכזי המאפיין טיפוס לגבהים וקוצר נשימה מרכזי אידיופטי, חוקרים מאוהיו ביצעו מחקר פרוספקטיבי עם קבוצת ביקורת שקיבלה placebo, ב-12 חולים עם אי-ספיקת לב יציבה (Left Ventricular Ejection Fraction < 35% apnea index > 15/hour ). אלו שטופלו ב-Acetazolamide קיבלו 3.5-4.0mg/ kg לפני השינה (יחד עם potassium chlorid 30mEq) למשך שבוע. לאחר שבועיים הפסקה בטיפול (washout) התחלפו הקבוצות.
 
תוצאות המחקר הראו כי רק  הקבוצה שטופלה ב-Acetazolamide הפחיתה את ה- Apnea hypopnea index- מ-55 ב-baseline ל-34 לאחר הטיפול, ו-central apnea index הופחת מ-44 ל-23.
 
החולים דיווחו על שיפור סובייקטיבי באיכות השינה, הפחתה בעייפות במהלך היום והרגשת מנוחה במהלך הטיפול בעזרת Acetazolamide. חולה אחד הפסיק את הטיפול ב-Acetazolamide בגלל שפיתח קוצר נשימה.
  
Am J Respir Crit Care Med; 173: 234-237, 2006

הכותבת מגר' ברכה שטהל- מנהלת המרכז למידע תרופתי, מרכז רפואי רבין