במאמר המתפרסם השבוע ב- BMJ טוענת המחברת כי דעות שגויות אודות אמצעי מניעה מהסוג של התקן תוך רחמי
(intrauterine contraceptive devices – IUDs) גורמות לשימוש מועט בארצות מפותחות, למרות היותו אמצעי מניעה בטוח ויעיל.
IUD הינו אמצעי מניעה המתאים לרוב הנשים. לאחר שמוציאים את ההתקן, פוריות האישה אינה נפגעת, יעילותו אינה תלויה בצורת השימוש בו, ועלותו הגבוהה מתקזזת מול משך השימוש הארוך בו, במיוחד כשמשווים אותו לאלטרנטיבות אחרות כגון עיקור, או לאמצעי מניעה שאופן השימוש בהם משפיע על יעילותם.
עם זאת מציינת המחברת כי קיימות תופעות לוואי כמו כאב ודימום כבד המהוות סיבות שכיחות להפסקת השימוש ב-IUD בשנה הראשונה. ניתן להקל על תופעות אלו ע"י שימוש במשככי כאבים.
כמחצית מהמשתמשות בעולם הינן סיניות, 6% הינן מבריטניה, 4.6% מאוסטרליה וניו זילנד, ופחות מאחוז הן מארה"ב. המחברת מציינת כי חוסר הרצון להמליץ על שימוש בסוג זה של אמצעי מניעה במדינות מפותחות נובע ככל הנראה על רקע הניסיון הלא מוצלח מהעבר עם ה-Dalkon Shield תכשיר אשר גרם בשנות ה-70 לזיהומים באגן ובהמשך לבעיות רפואיות באלפי נשים. מאז רווחו האמונות השגויות כי אמצעי מניעה זה גורם לדלקות באגן ולחוסר פוריות.
ממחקרים חדשים עולה כי ייתכן סיכון מוגבר לזיהומים בעשרים הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן, אולם לאחר תקופת זמן זו הסיכון לזיהומים דומה לסיכון בנשים ללא ההתקן. דלקת באגן שכיחה כתוצאה מזיהום לא מטופל של כלמידיה ולכן ממליצה המחברת לערוך בדיקה לקיום זיהום וטיפול בהתאם, לפני הכנסת ההתקן, ובנוסף להשתמש בקונדומים כנגד זיהומים המועברים במגע מיני.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
