א., בן 10.5 שנים
רקע: א. הוא ילד שני מתוך שלושה ילדים. ההריון והלידה היו תקינים. לא ידועה במשפחה היסטוריה של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD- Attention Deficit Hyperactivity Disorder.
כשהיה עדיין פעוט, נעשתה לו הערכה פסיכיאטרית ואובחנו בעיות רגשיות.
בגיל 4, בהיותו בגן, הראה א. הפרעות התנהגות חמורות, שהתבטאו במאבקי כוח בולטים עם הגננות, בחרדת פרידה, ובהימנעות מכל אירוע חברתי בגן. היו גם אירועים קיצוניים, כמו בריחה מהגן והתנהגות אלימה כלפי ילדים אחרים בגן. הוא כבר היה על סף סילוק מהגן. היה חשש שהילד בעצם "שרף" את עצמו מבחינת הגננות, דבר שהיה מחייב מעבר לגן אחר.
בבית גילה א. עקשנות והתנהגות קשה, ולהורים היו קשיים משמעותיים בטיפול בו. כמה מבני המשפחה המורחבת אף פחדו מנוכחותו ודחו אותו. עלה חשד לבעיות רגשיות מהיותו ילד אמצעי – בין בכור שהינו ילד מקסים ונוח, לבין תינוק מתוק וחמוד.
בגיל 4.5 עבר א. מבחן הערכת קשב ממוחשב, והתוצאות הראו הפרעות קשב משמעותיות ביותר. לזמן קצר הוא קיבל טיפול בריטלין (Ritalin) שהיה אפקטיבי וגרם לשינוי ניכר, אולם אז הופיע אפקט ריבאונד ((Rebound הן בבית והן בגן.
בדיקה ואבחנה: הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות וכן בעיות רגשיות. האינטליגנציה שלו היא בתחום המעולה ביותר, עם יכולות מצוינות בכל תחום. הוא יצירתי מאוד, אמנותי מאוד ויש לו דמיון מפותח ועשיר.
טיפול: בגיל בית ספר, לאחר שלמד לבלוע גלולות, הוחל בטיפול בקונצרטה Concerta) ) 18 מ"ג. הטיפול גרם לשינוי דרמטי בחייו של א. והוא הפך לתלמיד עם ההתנהגות הטובה ביותר ולתלמיד הטוב ביותר בכיתתו, ולא הראה כל בעיה רגשית. אבל כשלא לקח את התרופה, ההתנהגות שלו הייתה מציקנית, גילה פעלתנות יתר וחוסר ריכוז הן בבית הספר והן בחוגים אחר הצהריים. מכאן המסקנה: א. זקוק, ללא ספק, לטיפול יומיומי מתמשך.
תופעות לוואי: עם העלאת המינון לקונצרטה 36 מ"ג, החל א. לסבול מטיקים מוטוריים קשים (בצוואר ובגב, ולפעמים גם בידיים), ומאוחר יותר גם מטיק של שיעול לא רצוני (ברמה שהדבר הפריע בכיתה). הטיפול בקונצרטה הופסק, וכתוצאה מכך נעלמו הטיקים (מה שמהווה אישור לכך שהטיק היה קשור לשימוש בקונצרטה).
נעשה טיפול ניסיוני באדרל (Aderall), אבל הוא היה פחות אפקטיבי, והטיקים חזרו. טיפול ניסיוני בסטרטרה (Strattera) גרם לתופעות לוואי חמורות של בחילות והקאות ויעילותו הייתה נמוכה. ניסיון להוסיף ריספרדל (Risperdal) לטיפול בקונצרטה גרם לתשישות ולעלייה במשקל, והופסק משום כך. ניסיון להוסיף גאודון (Geodon) לא היה אפקטיבי. בנוסף, היה ניסיון לטיפול ביופידבק לשליטה בטיקים, אך ללא הצלחה.
בסופו של דבר הוחזר א. לטיפול בקונצרטה 18 מ"ג, בתוספת ריטלין, לזמן קצר כפי שנדרש, וניכר שיפור בתופעת הטיקים. במהלך השנה האחרונה הועלה המינון שוב ל-36 מ"ג, אבל הפעם לא חזרו הטיקים.
המצב כיום: כיום מטופל א. בקונצרטה במינון של 36 מ"ג. הוא תלמיד מצטיין בכיתתו, חברותי מאוד ופעיל גם בפעילויות שונות מחוץ למסגרת בית הספר.
מאת ד"ר אביבה בלוך, מכון לנוירולוגיה פדיאטרית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
