א’, בת 9 שנים, שוקלת 39 ק”ג.
רקע:. בגיל 4 הופיעו קשיים בהתנהגותה. היא הראתה פגיעות ורגישות-יתר, נטייה לסף גירוי ותסכול נמוכים, אימפולסיביות, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי שלילי, מצב של מתמיד של לחץ.
אבחון נוירולוגי-התפתחותי העלה קשיי למידה, קושי בהבעה בכתב ובע”פ, בעיות בשליטה בדיבור וקושי בקריאה. בשאלוני קונורס + – DSM) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) ענתה על כל הקריטריונים שלADHD .
היסטוריה טיפולית: טיפול פסיכולוגי, טיפול הוליסטי, טיפול בשיטת אלבאום, הוראה מתקנת, אומגה 3. כל הטיפולים לא עזרו או שהילדה לא שיתפה פעולה.
החלה לקבל טיפול תרופתי אצל נוירולוג, שנתן לה את התרופות הבאות: Prizma (Flouoxetine) 20 מ”ג ליום – ללא הטבה בריכוז ובקשב, עם שיפור מסוים במצב הרוח והחרדות; ריטלין-(Ritalin)- 10 מ”ג – עזר לריכוז אך גרם לבחילות קשות, ניתן למשך שבועיים. אחר כך נעשה ניסיון במתן ריטלין LA 20 מ”ג – ללא ההשפעה. ניסיון נוסף נעשה ע”י מתן ריטלין LA 30 מ”ג – שעזר אמנם לריכוז אך גרם לטכיקארדיה. ניתן למשך שבוע והופסק.
מאת ד”ר אלידה מגור, מומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהלת מרפאת הילד והמתבגר בקופ”ח מאוחדת אזור יהודה
