ה- North American Menopause Society) NAMS) עידכנה לאחרונה את הקוים המנחים הנוגעים לטיפול הורמונלי לאחר גיל הבלות ופרסמה הצהרה הנוגעת לעמדתה החדשה במגזין Menopause.
מידע עדכני מציע כי היחס סיכון-תועלת של טיפול הורמונלי הינו חיובי באיזור גיל הבלות, אך פוחת עם הגיל והזמן שחולף.
חברים בועדה המייעצת ל- NAMS מסרו כי השימוש בטיפול הורמונלי צריך להיות עקבי ובהתאם למטרות הטיפול וכי יש לקחת בחשבון את התועלת והסיכונים הטמונים עבור כל מטופלת ומטופלת. היחס בין התועלת והסיכון שונה עבור כל אשה ואשה והוא אף משתנה עם הגיל ועם הסימפטומים הקשורים לגיל הבלות.
גורמי סיכון אף קשורים לסיכון הבסיסי של האשה לתחלואה, הגיל שלה, גילה בכניסה לתקופת הבלות, הגורמים לבלות, הזמן שחלף מעת הכניסה לבלות , שימוש הורמונלי קודם, צורת המתן והמינונים שניתנו ומצבים רפואיים שהתפתחו במהלך הטיפול.
בהסתמך על ראיות חדשות, ההצהרה המעודכנת מדגישה את היחס הטיפולי בין התועלת והסיכון של טיפול הורמונלי שכולל אסטרוגן בלבד או שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון שניתן לפני, במהלך או לאחר גיל הבלות.
מטרותיו של הטיפול ההורמונלי כוללות הקלה על סימפטומים ומניעה של מחלות במהלך גיל הבלות ולאחריו.
ההצהרה החדשה כוללת נושאים שלא כוסו במסגרת ההצהרה הקודמת שפורסמה בשנת 2007 והם כוללים: סימפטומים וגינליים, תפקוד מיני, בריאות של דרכי השתן, שינויים במשקל הגוף, סרטן הרחם ושיעורי תמותה כוללים. כמו כן מדגישה ההצהרה את הצורך בהסבר הסיכונים הכרוכים בטיפול ההורמונלי, טיפול אינדיבידואלי, התזמון של תחילת הטיפול, מינונים, צורת המתן, משך השימוש והשלכות של הפסקת הטיפול.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine