מבוגרים המציגים רמה תת קלינית של היפותירואידיזם מצויים בסיכון מוגבר ללקות בשינויים בתפקוד הלב ובכשל לבבי.
מנגד, לא נמצא כל קשר בין היפרתירואידיזם תת קליני ותופעות כאלו.
המחקר שפורסם ב- Journal of the American College of Cardiology בחן 3,044 חולים מגיל 65 ומעלה אשר לא סבלו מכשל לבבי בעת תחילת המחקר.
הנחקרים סווגו ל-3 קבוצות על פי רמת הורמון התירואיד שלהם: רמות נורמאליות של ההורמון (euthyroidism), רמות תת קליניות של היפותירואידיזם ורמות תת קליניות של היפרתירואידיזם.
הקבוצה שהציגה רמות תת קליניות של היפותירואידיזם אף חולקה לשתי קבוצות נוספות: רמות TSH של 4.5-9.9 mU/L ורמות TSH של 10 ומעלה mU/L.
במהלך מעקב ממוצע של 12 שנים, 736 נחקרים פיתחו כשל לבבי, שיעור הכשל שהתפתח בקרב הקבוצה שהציגה היפותירואידיזם תת קליני עם רמות TSH הגבוהות מ- 10 היה 41.7 עבור 1000 שנות אדם וזאת בהשוואה לשיעור של 22.9 עבור כל 1000 שנות אדם בקבוצת ה- euthyroidism.
בדיקות של אקוקרדיוגרם שנערכו מצאו שינויים בתפקוד הלב הדיאסטולי בקרב חולים שהציגו רמות TSH הגבוהות מ-10.
כמו כן נמצאה בקרב קבוצה זו הגדלה במסת החדר השמאלי לאחר מעקב ממוצע של 5 שנים.
היפרתירואידיזם תת קליני או היפותירואידיזם תת קליני עם רמות TSH של 4.5-9.9 לא נמצאו כקשורים עם כשל לבבי או עם שינויים בתפקוד הלב.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
