רקע:
תרופות “בנות סיכון” מוגדרות כתרופות בעלות אינדקס תרפויטי צר שבעטיו, חריגה מהמינון או מהקצב המומלצים עלולה לגרום נזק למטופל.
ניתוח אירועים שהתרחשו בעבר מצביע על ארבעה מקורות עיקריים לכשל בניהול הנכון של מתן התרופה:
1. הצורך בחישוב מינונים והמרתם למספר טיפות לשעה מהווה פתח לטעויות חישוב;
2. הכנה מראש של כמות גדולה של התרופה עלולה להביא להזלפת כל הכמות בזמן קצר במקרה של תקלה טכנית;
3. הכנות חוזרות של כמויות קטנות מעלות את עומס העבודה ועשויות לגרום לטעויות בהיסח דעת;
4. התעסקות במונה הטיפות או העירוי ע”י החולה או מלוויו עלולה לשנות את קצב הזרמת התרופה.
מטרה:
להבטיח שמתן תרופות “בנות סיכון” בדרך תוך ורידית, יעשה ברמת בטיחות שתמנע נזק בר מניעה מהמטופל.
חוזר זה מתייחס לתרופות שניתנות דרך הוריד באופן רציף ואינו מתייחס למתן ציטוטוקסיקה, שלגביו קיים חוזר נפרד (מס’ 6/2004 מיום 14.3.04).
הידיעה הועברה ע”י מגר’ אלי מרום ,סגן מנהלת אגף הרוקחות , אגף הרוקחות, משרד הבריאות
