ה- medical letter מה- 9/2/2009 דן בשאלה איזה משתן לבחור בתחילת הטיפול ביתר ל”ד.
במכתב מצוין כי רוב המידע המבוסס על השימוש בטיאזידים, מבוסס על שימוש בכלורטלידון, ואין מידע המבוסס על שימוש במינונים שבין 2.5-25 מ”ג של הידרוכלורוטיאזידים, על אף שרוב התרופות מכילות הידרוכלורוטיאזידים במקום כלורטלידון.
הידרוכלורוטיאזידים, הם בעלי מחצית הפוטנטיות של כלורטלידון בהשוואת מ”ג מול מ”ג.
יחד עם זאת תופעות הלוואי הן שוות לשתי התרופות. בניסוי (Ernst) מצא כי כלורטלידון 25 מ”ג היו יותר יעילים מהידרוכלורוטיאזידים, כנראה בגלל זמן מחצית חיים ארוך יותר.
המכתב מסכם שכלורטלידון יכולים להיות יעילים יותר מהידרוכלורוטיאזידים.
דבר המערכת המלווה את מאמר (Ernst), מסכם: לטיפול ראשוני בדיורטיקה יש להתחיל בכלורטלידון.
הידיעה הועברה ע”י דר’ אורה פוניה-זלינגר, אחראית על שירותי רוקחות קלינית, מחוז חיפה וג”מ
