החוקרים בחנו את היחס בין משך ההנקה לבין הסיכון מחלה קרדיו-וסקולרית בקרב נשים לאחר חדלון הוסת. נאספו נתונים על הנשים אשר תוקנו בהתם למשתנים סוציו-דמוגרפיים, סגנון חיין והיסטוריה רפואית. נמצא כי משך הנקה של 7 חודשים ויותר מפחית את הסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית, כולל יתר לחץ-דם, סוכרת והיפר-ליפידמיה. עם זאת נמצא כי הסיכון להשמנת יתר אינו קשור במשך ההנקה.
מטרה:
לבחון את יחסי המנה-תגובה בין מספר החודשים בהם הניקה האם לבין גורמי סיכון למחלה קרדיו-ווסקולרית בעת חדלון הוסת.
שיטות:
בחנו נתונים של 139,681 נשים בזמן חדלון הוסת (חציון גיל 63) אשר דיווחו על לפחות לידה אחת במחקר תצפיתי או מבוקר של בריאות האישה. נעשה שימוש במודלים רבי שונויות על מנת לבקר משתנים סוציו-דמוגרפיים (גיל, שוויון, גזע, השכלה, הכנסה, גיל בעת חדלון הוסת), סגנון חיים והיסטוריה משפחתית בעת בחינת השפעת משך ההנקה על גורמי סיכון למחלה קרדיו-וסקולרית, כולל השמנת יתר (BMI שווה או גדול מ- 30), יתר לחץ-דם, סוכרת מדווחת, היפר-ליפידמיה, ושכיחות והיארעות מחלה קרדיו-וסקולרית.
נתונים:
נצפו יחסי מנה-תגובה. במודלים המתוקנים, לנשים אשר דיווחו על היסטורית חיים של יותר מ- 12 חודשי הנקה היה סיכוי מופחת לפתח יתר לחץ-דם, או מחלה קרדיו-וסקולרית לעומת נשים שמעולם לא הניקו, אך לא היה להן סיכון מופחת להשמנת יתר. במודלים המתוקנים לכל המשתנים ול-BMI נצפו יחסים דומים. בעזרת יחסי שכיחות מתוקנת ממודלים לינאריים כלליים, הערכנו כי בקרב נשים שוויוניות אשר לא הניקו לעומת אלו שהניקו במשך 12 חודשים לפחות, 41.2% לעומת 38.6% יפתחו יתר לחץ-דם, 5.3% לעומת 4.3% יהיו סוכרתיות, ל- 14.8% לעומת 12.3% יהיה היפר-ליפידמיה, ו- 9.9% לעומת 9.1% יפתחו מחלה קרדיו-וסקולרית בעת חדלון הוסת. במהלך ממוצע של 7.9 שנים של חדלון וסת, לנשים עם לידה אחת אשר הניקו במשך 7-12 חודשים היה סיכון מופחת לפתח מלה קרדיו-וסקולרית לעומת נשים אשר לא הניקו.
מסקנות:
משך הנקה ארוך יותר היה קשור בשכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ-דם, סכרת, היפר-ליפידמיה ומחלה קרדיו-וסקולרית, בקרב נשים לאחר חדלון הוסת.
מקור הידיעה >>
Obstetrics & Gynecology, Vol. 113, Issue 5, 974-982, May 2009
הידיעה הועברה באדיבות רשת רפואה