Obstetrics & Gynecology, 2009, Volume 113 Issue 6, pp.1292-1298 הידיעה הועברה באדיבות אתר "רשת רפואה"
במסגרת מחקר פרוספקטיבי עברו 154 נשים בהריון הערכה חודשית לאיתור תסמינים של דיכאון; דיכאון קשה אובחן ב-12.3% מהנשים ודיכאון קל ב-18.1%. נמצא כי דיכאון קשה הופיע מאוחר יותר והיה ממושך יותר בהשוואה לדיכאון קל וכי גורמי הסיכון לכל אחת משתי ההפרעות שונים, למעט נוכחות של אפיזודות דיכאוניות קודמות.
מטרה:
להעריך את הזמן עד להופעה, המשך וגורמי הסיכון לדיכאון קשה וקל בנשים בהיריון הנמצאות במרכזים לטיפול טרום לידתי.
שיטות:
הנוכחות של תסמינים דיכאוניים וחומרתם הוערכו במרווחים של חודש ב-154 נשים בהיריון, באמצעות הערכה של רפואה ראשונית להפרעות נפשיות -Primary Care Evaluation of Mental Disorders – וסקלת בית החולים לחרדה ודיכאון – Hospital Anxiety and Depression Scale. השוואה בין נשים עם דיכאון קשה או קל ונשים שאינן סובלות מדיכאון בוצעה באמצעות ניתוח חד-כיווני של שונות בעזרת שיטתpost-hoc שלBonferroni למשתנים רציפים ובעזרת exact test של Fisher למשתנים קטגורים.
נתונים:
דיכאון קשה אובחן ב-19 נשים (12.3%) ודיכאון קל ב-28 (18.1%), בעוד ש-107 הנשים הנותרות לא הראו כל תסמין של דיכאון. הופעת הדיכאון היתה מאוחרת יותר ומשכו היה רב יותר בנשים עם דיכאון קשה (ממוצע±סטיית תקן – 2.8±5.6 חודשים ו-1.7±2.3 חודשים, בהתאמה) בהשוואה לנשים עם דיכאון קל (2.2±3.5 חודשים ו-0.7±1.6 חודשים, בהתאמה; p=0.007 ו-p=0.04). ניתן היה לנבא את הסיכון לפתח דיכאון קשה בתחילת ההיריון על פי הנוכחות של אפיזודות דיכאוניות קודמות (יחס סיכויים 9.5, רווח בר-סמך 2.5-29.2) ועימותים עם הבעל/בן הזוג (7.8, 1.02-62.7) בעוד שאת הסיכון לפתח דיכאון קל ניתן היה לנבא על פי היות האישה עקרת בית (7.2, 2.3-22.1), הנוכחות של אפיזודות דיכאוניות קודמות (4.7, 1.4-15.3) וקיום של היריון בלתי רצוי (2.4, 1.0-5.7).
מסקנות:
המחקר מאשר את העובדה שדיכאון קשה וקל משפיעים לעיתים קרובות על נשים בהיריון, בעיקר אלה עם היסטוריה של דיכאון; וכי שני המקרים שונים בהתייחס לגורמי הסיכון, זמן ההופעה ומשך הדיכאון. במרבית הנשים הפרעות אלה מופיעות בצורה מתונה – קרי, משך קצר וחומרה מתונה.
מקור >>
