סטטינים מפחיתים שיעורי התמותה עקב כשל לבבי אך ורק בחולים במחלה איסכמית

חוקרים ישראלים מסרו לאחרונה כי השפעותיהם של סטטינים על תמותה בקרב חולים עם כשל לבבי מוגבלים אך ורק עבור החולים הסובלים ממחלה איסכמית.
החוקרים מאוניברסיטת באר-שבע עקבו לאורך שנה אחר שיעורי התמותה בקרב 887 חולים המאושפזים עקב כשל לבבי.
המחקר שפורסם ב- European Journal of Internal Medicine מציין כי מחקר העוקבה כלל 656 (74%) חולים עם מחלת לב איסכמית ו- 231 ללא מחלה כזו. באופן כללי, 281 חולים (31.7%) טופלו בסטטינים שלושה חודשים טרם אושפזו בבית החולים.
לאורך שנה נצפו שיעורי תמותה של 21% בקרב קבוצת הסטטינים ו- 31.8% בקרב הקבוצה שלא טופלה בסטטינים.
ההבדלים בשיעור האירועים הקטלניים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית בקרב קבוצת החולים במחלה איסכמית (20.1% בקבוצת הסטטינים למול 30.6% בקבוצה שלא טופלה בסטטינים) אך לא היו משמעותיים בקרב חולים הסובלים ממחלת לב שמקורה אינו איסכמי.
הטיפול בסטטינים והשתלה של cardioverter-defibrillator נמצאו כגורמים מנבאים בלתי תלויים לשרידות משופרת בניתוח רב משתני של חולים עם כשל לבבי איסכמי. עבור חולים עם כשל לבבי שאינו איסכמי נמצאו הגורמים המנבאים הבאים עבור שרידות של שנה אחת: hyponatremia, hypoalbuminemia ו- Charlson’s comorbidity index.

השאלה הקלינית הינה האם יש לרשום סטטינים לטיפול בכל חולה עם כשל לבבי, בהתבסס על מחקרים אקראיים עדכניים ועל המחקר הנ”ל נראה כי התשובה הינה לא וזאת עבור מקרים של כשל לבבי שמקורו אינו איסכמי. מצד שני, יש לציין כי יש לרשום סטטינים עבור החולים הסובלים ממחלת לב עורקית כלילית פעילה וכשל לבבי וזאת כמניעה שניונית ושלישונית וכל עוד אין קונטראינדיקציות לטיפול.

מקור הידיעה >>

Eur J Intern Med 2009;20:494-498

הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine