אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מחלת האסטמה משתפרת ככול שהילד מתבגר, אך מרבית הילדים בגיל בית הספר הסובלים מאסטמה עקשנית יציגו תסמינים גם במהלך גיל ההתבגרות.
הורים שואלים פעמים רבות "האם ילדי יתגבר על מחלת האסטמה?" בשנת 2000, דיווחה קבוצת החוקרים שניהלה את ה- Childhood Asthma Management Program ,CAMP כי ילדים בגילאים 5-12 שנים שסבלו מאסטמה עקשנית וטופלו בקורטיקוסטרואידים בשאיפה למשך כ- 5 שנים, הציגו שליטה טובה יותר על המחלה וזאת בהשוואה לילדים שטופלו ב- nedocromil או בפלסבו. לאחר שהופסק הטיפול האקטיבי, לא נצפה כל שינוי בתפקוד הריאות בין הקבוצות השונות. על מנת לתאר את המהלך הטבעי של מחלת האסטמה בילדות, העריכה קבוצת החוקרים מה- CAMP את הפרוגנוזה בקרב 909 חולים (שהיוו 86% ממשתתפי הקוהורט המקורי) וזאת לאחר תקופה של 4 שנות טיפול ומעקב שנערך על ידי רופאי המשפחה שלהם.
בהתבסס על דיווחים של תסמינים, התלקחויות וטיפול תרופתי, רק 6% מהילדים הציגוremitting asthma (היעדר של כל תחלואה במשך ארבעה מפגשים לפחות), בעוד ש- 39% הציגוperiodic asthma ו- 55% הציגו persistent asthma.
שימוש קודם בקורטיקוסטרואידים בשאיפה במהלך המחקר CAMP לא הביא לכל השפעה על תפקוד הריאות או על הפוגה מהמחלה במהלך תקופת המעקב בת 4 שנים. גורמים מנבאים ל- persistent asthma כללו אטופיה, תפקוד ריאות ירוד והיפר-תגובתיות של דרכי האויר.
סנסיטיזציה וחשיפה לאלרגנים ביתיים נמצאו כקשורים בסיכון גבוה פי 3 ל- persistent asthma.
חומרת המחלה השתפרה לאורך זמן בקרב שלושת הקבוצות אך אסטמה חמורה יותר בעת תחילת המחקר נמצאה כקשורה עם אסטמה חמורה יותר במהלך גיל ההתבגרות.
הידיעה הועברה ע"י מערכת Pharmaline
