אנא סובבו את הטלפון שלכם.
טיפול אמפירי לזיהומים בדרכי השתן בנשים (urinary tract infections – UTIs) הינו יעיל משום שמרבית נשים המופיעות עם תסמינים שכאלו סובלות מזיהום בקטריאלי. למרבה הצער, אסטרטגיית הטיפול הזו מביאה למרשמים אנטיביוטים הניתנים לכ- 10% מאוכלוסיית הנשים הבוגרות הבריאות בבריטניה כל שנה. מספר מחקרים קשורים שנערכו ניסו לבחון גישות שונות לטיפול בזיהומים שכאלו תוך ניסיון לאזן בין יעילות ובין הפחתה בשיעור המרשמים האנטיביוטיים המיותרים.
מחקר אחד (Little and colleagues) בחן את היעילות של חמש אסטרטגיות טיפול מקובלות. 309 נשים שאינן בהיריון בגילאים 18-70 חולקו אקראית לקבלת טיפול אמפירי, שניתן מייד או לאחר 48 שעות, או לטיפול אנטיביוטי ממוקד שהתבסס על UTI symptom score, dipstick results (לויקוציטים או ניטריטים ודם), או תוצאות תרבית שגודלה מדגימת שתן. לא נמצאו כל הבדלים משמעותיים בין אסטרטגיות הטיפול השונות בנוגע להעלמת התסמינים.
מחקר אחר (Turner and co-workers) בחן את היעילות לעומת העלות של חמשת הגישות לטיפול. בדיקה באמצעות מקלון (dipstick) היתה זולה יותר בהשוואה לתרבית מהשתן אך יקרה יותר בהשוואה לטיפול אמפירי. בהשוואה עם אנטיביוטיקה שניתנה באופן מיידי, אסטרטגיית מקלון הבדיקה עלתה כ- 10 פאונד לכל יום בו נמנעו תסמינים.
מחקר נוסף (Leydon and colleagues) ערך ראיונות עם משתתפי המחקר בנוגע לטיפול שניתן להם. למרות ש- 21 ממשתתפי המחקר העדיפו להקטין את חשיפתם לאנטיביוטיקה, תגובתם להצעה לעכב את הטיפול האנטיביוטי ב- 48 שעות לא היתה חד משמעית.
מרבית המשתתפים במחקר שקיבלו טיפול אנטיביוטי רק לאחר 48 שעות חשבו כי לא מתייחסים אליהם ברצינות.
לבסוף בחנו Little and colleagues את ההיסטוריה הטבעית של זיהומים לא מסובכים בדרכי השתן בקרב 839 נשים שאינן בהיריון בגילאים 18-70, מתוכן, 511 כתבו יומנים המתארים את התסמינים ואת תוצאות בדיקות המעבדה. בקרב החולות שהציגו זיהום מיקרוביאלי הרגיש לאנטיביוטיקה שנרשמה, נמשכו התסמינים החמורים 3.32 ימים בממוצע. התסמינים הללו נמשכו זמן ארוך ב- 56% בהשוואה לתסמינים שאירעו בנשים שהציגו אורגניזמים עמידים, זמן ארוך ב- 62% בהשוואה לנשים להן לא ניתן טיפול אנטיביוטי וזמן ארוך ב- 33% בהשוואה לנשים שהציגו "urethral syndrome" (תסמינים ללא ממצאים בבדיקות המעבדה).
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
