מחקר שפורסם ב- Archives of Internal Medicine ניסה להעריך האם מחלת גאוט (gout) וטיפול ב- allopurinol קשורים בפרוגנוזה של אי ספיקת לב.
מחקר המקרה ביקורת כלל קוהורט רטרוספקטיבי של חולי אי ספיקת לב בגיל 66. מטרת המחקר העיקרית הייתה מדידה משולבת של אשפוז חוזר עקב אי ספיקת לב ותמותה מכל הסיבות.
המחקר העלה את הממצאים הבאים:
• מבין 25,090 משתתפי הקוהורט, 14,327 הציגו את מטרת המחקר העיקרית. מבין 14,327 האירועים, 7,581 (52.9%) היו אשפוז חוזר עקב אי ספיקת לב ו- 6,746 (47.1%) היו מקרי מוות.
• הן היסטוריה רחוקה של גאוט והן היארעות אקוטית של המחלה (בתוך 60 ימים מעת האירוע) נמצאו כקשורים עם סיכון מוגבר לאשפוז חוזר עקב אי ספיקת לב או לתמותה.
• טיפול המשכי ב- allopurinol (מעל 30 ימים של טיפול המשכי) לא נמצא כקשור בפרוגנוזה (מטרת המחקר העיקרית) בקרב האוכלוסייה הכללית של חולי אי ספיקת הלב, אך נמצא כקשור עם שיעור נמוך יותר של אשפוזים חוזרים, תמותה ותמותה מכל הסיבות בקרב חולים עם היסטוריה של גאוט.
מחברי המחקר סיכמו כי הממצאים האחרונים מעידים שחולי אי ספיקת לב המציגים היסטוריה קרובה או רחוקה של מחלת גאוט מהווים קבוצה המצויה בסיכון גבוה, ונראה כי עבורם, טיפול ב- allopurinol קשור בשיפור משמעותי של הפרוגנוזה.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
