מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי הסיכון הקרדיווסקולארי יורד באופן לינארי עם הירידה ברמת ה-LDL כולסטרול (ירידה של 20% בשיעור האירועים הוסקולאריים פר ירידה של 40 מ”ג/ד”ל המושגת באמצעות טיפול בסטטינים). המטא-אנליזה החדשה כוללת מידע העולה מ- 21 מחקרי מקרה ביקורת מבוססי פלסבו (כמעט 130,000 נבדקים) ומ-5 מחקרים שהשוו טיפול במינון גבוה ובמינון נמוך של סטטינים (כמעט 40,000 נבדקים).
מחקרי המקרה-ביקורת מצאו כי מטופלים בסטטינים מציגים ירידה גדולה יותר ברמת ה- LDL כולסטרול (41 מ”ג/ד”ל) וירידה של 22% בסיכון ללקות באירוע וסקולארי חמור ראשון. הפחתה של 20% בסיכון היחסי פר ירידה של 40 מ”ג/ד”ל ברמת ה-LDL כולסטרול נצפתה הן במסגרתם של מחקרי מקרה-ביקורת מבוססי פלסבו והן במסגרתם של מחקרים שהשוו טיפול במינון גבוה למול מינון נמוך של סטטינים, בקרב כל תתי הקבוצות שנבדקו ועבור כל רמות ה- LDL כולסטרול שנמדדו בתחילת המחקר.
המחקר הגדול ביותר שנערך עד היום והשווה טיפול במינון גבוה למול מינון נמוך של סטטינים פורסם במקביל למטא-אנליזה הנוכחית ונכלל בה. המחקר הבריטי שמומן על ידי חברת תרופות כלל יותר מ-12,000 מטופלים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב. הנבדקים חולקו אקראית לקבלת טיפול ב- simvastatin (80 מ”ג או 20 מ”ג ליום). לאחר מעקב ממוצע של 6.7 שנים נמצא כי נבדקים שטופלו במינון הגבוה הציגו הפחתה גדולה – 14 מ”ג/ד”ל בממוצע ברמת ה- LDL כולסטרול וירידה של 6% בשיעור האירועים הוסקולאריים החמורים בהשוואה למטופלים שנטלו את המינון הנמוך – ממצא שעלה גם במסגרתה של המטא-אנליזה.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine