המחקר Structured Testing Program ניסה להעריך את יעילות ההשפעה של ניטור עצמי מובנה של רמת הגלוקוז בדם על רמת ה- HbA1c, בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2 שאינה מטופלת באינסולין ואינה נשלטת כראוי.
המחקר האמריקאי הפרוספקטיבי שארך 12 חודשים כלל 483 מטופלים שלא הגיבו כראוי לטיפול (HbA1c ≥ 7.5%). הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: active control group "ACG אשר קיבלה תגבור של הטיפול המקובל ו- structured testing group ,STG אשר קיבלה תגבור של הטיפול המקובל ואשר ביצעה ניטור עצמי מובנה של רמת הגלוקוז בדם -self-monitoring of blood glucose ,SMBG לפחות פעם ברבעון. רמת ה- A1C נמדדה לאחר 12 חודשים.
מהמחקר עלו הממצאים הבאים:
• ניתוח שנערך לאחר 12 חודשים (ACG, n = 227; STG, n = 256) מצא ירידה גדולה יותר ומובהקת סטטיסטית ברמת ה- HbA1c הממוצעת בקרב קבוצת ה- STG, בהשוואה לקבוצת ה- ACG (−1.2% למול −0.9%).
• ניתוח פר פרוטוקול (ACG, n = 161; STG, n = 130) הראה ירידה ממוצעת גדולה יותר ברמת ה- HbA1c בקרב קבוצת ה- STG, בהשוואה לקבוצת ה- ACG (−1.3% למול −0.8%).
• יותר מטופלים בקבוצת ה- STG (n= 179; 75.5%) נענו להמלצות לשינוי הטיפול שניתנו לאחר חודש, בהשוואה למטופלים בקבוצת ה- ACG (n= 61; 28.0%).
חברי שתי קבוצות המחקר הציגו שיפור מובהק סטטיסטית בבריאות הכללית.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
