Glycated hemoglobin ,HbA1C יעיל לניבוי הסיכוי לתמותה בקרב אנשים לבנים ללא סוכרת העוברים פרוצדורות בעורקים הכליליים, כך מסרו חוקרים מגרמניה.
למעשה, נראה כי זהו גורם מנבא יעיל יותר מרמת הגלוקוז בצום, כך מסרו מחברי המחקר.
“המאמר מדגיש כי המוגלובין שעבר גליקוזילציה הינו כלי יעיל להערכת הפרוגנוזה בקרב מטופלים שעוברים אנגיוגרפיה כלילית.”
החוקרים השוו את ערך הניבוי לתמותה של המוגלובין שעבר גליקוזילציה ושל רמת הגלוקוז בצום בקרב 2686 מטופלים שהשתתפו ב- Ludwigshafen Risk and Cardiovascular health study. אף אחד מהנבדקים לא הציג היסטוריה של סוכרת וכולם יועדו לעבור אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים.
במהלך מעקב ממוצע של 7.5 שנים, 468 נבדקים פיתחו סוכרת מסוג 2, באופן לא מפתיע הנבדקים שהציגו רמה גבוהה של HbA1C בתחילת המחקר הציגו סיכון גבוה יותר.
בהשוואה לנבדקים שהציגו רמות HbA1C של 5.5% – 5.9% בתחילת המחקר, נבדקים שנמצאו בשתי הקטגוריות הגבוהות ביותר (6.5% – 7.4%, ו- 7.5% ומעלה) הציגו סיכון גבוה משמעותית לתמותה מכל גורם וממחלות קרדיווסקולאריות.
רמות המוגלובין שעבר גליקוזילציה של 6.5% – 7.4% היו קשורות באופן מובהק עם סיכון מוגבר לתמותה מסרטן.
הקשרים הללו נותרו בעינם אף לאחר תקנון לרמות הגלוקוז בצום, בעוד שרמות הגלוקוז בצום לא הצליחו לנבא תמותה מכל הסיבות, מסיבות קרדיווסקולאריות או מסרטן לאחר תקנון לרמות ההמוגלובין שעבר גליקוזילציה.
נבדקים עם רמות נמוכות במיוחד של המוגלובין שעבר גליקוזילציה (פחות מ- 5%) הציגו סיכון מוגבר לתמותה, למרות שהממצא לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
