מחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Care וכלל חולי סוכרת מסוג 2 שלא הגיבו כראוי לטיפול ב- pioglitazone, מצא כי תוספת של dapagliflozin הביאה להפחתה של רמות ב- HbA1c ואף הפחיתה את העלייה במשקל הנלווית פעמים רבות לטיפול ב- pioglitazone, ללא הגדלת הסיכון לאירועי היפוגליקמיה.
המחקר בוצע על מנת לנסות ולהעריך את הבטיחות והיעילות של dapagliflozin, שהינה sodium-glucose cotransporter-2 inhibitor כתוספת לטיפול ב- pioglitazone הניתן לחולי סוכרת מסוג 2 שלא הגיבו כראוי לטיפול ב- pioglitazone.
חולים שלא טופלו בעבר או חולים שטופלו ב- metformin, sulfonylurea או thiazolidinedione קיבלו טיפול בן 10 שבועות במינון מותאם של pioglitazone. לאחר מכן החולים חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול של 48 שבועות ב- 5mg של dapagliflozin (n = 141) או 10 mg (n = 140) או פלסבו (n = 139) מדי יום, פלוס pioglitazone. החוקרים השוו את השינויים ברמת ה- HbA1c שנצפו לאחר הטיפול ב- dapagliflozin פלוס pioglitazone, עם אלו שנצפו לאחר טיפול בפלסבו פלוס pioglitazone, בשבוע ה- 24.
הממצאים הבאים דווחו:
• ההפחתה הממוצעת ברמת ה- HbA1c בשבוע ה- 24 הייתה −0.42% עבור פלסבו מול −0.82% ו- −0.97% עבור dapagliflozin במינון 5 ו- 10 מ"ג.
• מטופלים שקיבלו pioglitazone בלבד עלו יותר במשקל (3 kg), בהשוואה למטופלים שקיבלו dapagliflozin פלוס pioglitazone (0.7–1.4 kg) בשבוע ה- 48.
• לאורך 48 השבועות, אירועים של היפוגליקמיה היו נדירים ולא חמורים (3 חולים שטופלו ב- dapagliflozin וחולה אחד שטופל בפלסבו.)
• אירועים רבים יותר של זיהומים גניטאליים אירעו בקרב המטופלים ב- dapagliflozin (8.6–9.2%), בהשוואה לפלסבו (2.9%). לא נצפו הבדלים בשיעור הזיהומים בדרכי השתן בין הקבוצות. הקבוצות שטופלו בשילוב של dapagliflozin ו- pioglitazone הציגו היארעות נמוכה יותר של oedema (2.1–4.3%), בהשוואה ל- pioglitazone פלוס פלסבו (6.5%).
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
