|
Gingko Biloba ודימום בעיניים |
אשה בת 65 נטלה טבליות שהכילו תמצית Gingko Biloba,40 mg X3 ביום למשך שנתיים .במהלך ניתוח קטרקט, לאחר הזרקת Lidocaine
ו- Bupivacaine לאזור ה-Inferotemporal של ארובת העין השמאלית, פיתחה האישה בלט עין Proptosis)) ודימום באזור העפעפיים.
האישה התלוננה על כאב בעין שמאל וירידה בחדות הראיה, העפעפיים היו מתוחות ותנועות העין היו מוגבלות. אובחן דימום חריף רטרובולברי והאישה הובהלה שוב לחדר הניתוח. שעתיים לאחר הניתוח, חלה הטבה והראיה שבה לקדמותה.
השימוש הכרוני ב- Gingko Biloba כנראה גרם לדימום, שכן ידוע שלחומר זה תכונה המעכבת אגרגציה (איגור) של טסיות.
Postgrad. Med.J; 79: 531-532, 2003
|
הליכה מפחיתה תמותה בחולים סוכרתיים |
מחקר שכלל 2896 חולים סוכרתיים ( 74%) עם סוכרת Type 1 עקב במשך שמונה שנים אחר השפעת הפעילות הגופנית על התמותה מכל סיבה ומסיבות קרדיווסקולריות. הנבדקים היו בגיל ממוצע של 58.7 שנים, וממוצע BMI Body Mass Index של 28.4 (32.4% היו שמנים מאוד, 39.2% היו עם עודף משקל). כולם אובחנו כסוכרתיים לפחות אחד עשר שנים לפני המחקר.
הליכה של שעתיים לפחות כל שבוע, הפחיתה את אחוז התמותה, מכל סיבה שהיא ב-39%, ואת התמותה מסיבה קרדיווסקולרית ב-34% בהשוואה לנבדקים שלא היו פעילים.
פעילות ספורטיבית אחרת כמו גינון, ריצה, אירובי, רכיבה על אופנים, שחיה ,הרמת משקולות, כדור סל, גולף וטניס למשך שעתיים בשבוע לפחות, הפחיתה את התמותה מכל סיבה שהיא ב-29% , אך לא הייתה ירידה משמעותית בתמותה הקרדיווסקולרית.
החוקרים חישבו שמבין אוכלוסיית החולים הסוכרתיים, על 61 חולים להתחיל בתוכנית הליכה של לפחות שעתיים בשבוע על מנת למנוע מקרה מוות אחד. או בצורה דומה 145 אנשים ימנעו מקרה מות אחד על רקע קרדיווסקולרי בשנה.
Arch. Intern. Med; 163: 1440-1447, 2003
|
עישון מפחית יעילות טיפול עם קורטיקוסטרואידים פומיים בחולי אסטמה |
מחקר שפורסם לאחרונה מצא קשר בין עישון סיגריות ותנגודת לטיפול קצר טווח עם קורטיקוסטרואידים, בחולי אסטמה כרונים.
דר' ניל וחבריו מאוניברסיטת גלזגו בדקו את השפעת העישון על התגובה התרפויטית לקורטיקוסטרואידים בחולים עם אסטמה יציבה. 14 אסטמתיים מעשנים, 10 אסטמתיים שעישנו בעבר ו- 26 חולי אסטמה שמעולם לא עישנו קיבלו Prednisolone 40 mg ליום או פלאצבו למשך שבועיים. הטבה משמעותית ב-1 FEV (Flow Exipiratory Volume) ב- PEF(Peak exipiratory Flow) של הבוקר וב-Asthma Control Score , נצפתה באסטמתיים שמעולם לא עישנו, לאחר מתן Prednisolone בהשוואה לפלצבו. לא נמצאו שינויים משמעותיים בחולים אסטמתיים מעשנים. בחולים אסטמתיים שעישנו בעבר, הייתה הטבה משמעותית ב- PEF בבוקר ובערב, אך לא חל שיפור משמעותי ב-FEV1 ובAsthma- Control Score.
ממצאים אלו מצביעים על כך שיש צורך בטיפול אנטי דלקתי חלופי בקבוצת חולים זו. כמו כן מחקר זה מדגיש את החשיבות שיש להפסקת עישון בחולי אסטמה.
Am J Respir Crit Care. Med; 168: 1308-1322, 2003
|
Etanercept (Enbrel) יעיל בפסוריאזיס |
במחקר כפול סמויות, רב מרכזי, 112 חולי פסוריאזיס טופלו באמצעות Etanercept mg 25 בהזרקה תת עורית S.C)) פעמיים בשבוע, או בפלצבו, למשך 24 שבועות. במהלך המחקר הוגבלו טיפולים אחרים בפסוריאזיס.
נקודת הסיום הראשונית (Primary End Point) הייתה הטבה של 75% ב- PASI Psoriasis Area and Severity Index)).
אחרי 12 שבועות טיפול, 17 (30%) מבין 57 החולים שטופלו עם Etanercept ואחד (2%) מבין 55 שטופלו בפלצבו השיגו הטבה של 75% ב- PASI . אחרי 24 שבועות, 32 (56%) מאילו שטופלו ב- Etanercept ו- 3 (5%) שקיבלו פלצבו הגיעו לנקודת הסיום 75% PSAI.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין שתי הקבוצות.
קיימת הוכחה מולקולרית וקלינית שתאי T במיוחד מסוג 1 T והציטוקינים שהם משחררים, הם מתווכים (mediators) קריטיים בתסמינים של Plaque Psoriasis. מחקרים קליניים בהם השתמשו בחומרים החוסמים פעילות TNF (Tumor Necrosis Factor) תומכים בהנחה שלפעילותTNF תפקיד חשוב בפסוריאזיס. Etanercept שהוא חוסם TNF, הביא להטבה ושיפור בחולי פסוריאזיס.
Arch Derm; 139: 1627-1632, 2003
|
נוגדנים אמהיים לקולטני Folate קשורים במומים של הצינור העצבי Neural Tubal Defect ( (NTD |
תוצאות מחקר חדש שפורסם ע”י דר' רוטנברג וחבריו מניו-יורק, שופך אור על המנגנון שבעזרתו חומצה פולית עשויה להגן מפני מומים בצינור העצבי העוברי (NTD). זוהי הוכחה קלינית ראשונה לעובדה שלנוגדנים עצמוניים תפקיד בקשר שבין נטילת חומצה פולית ומומים בצינור העצבי.
דר' רוטנברג וחבריו מצאו ב-9 מתוך 12 נשים שאובחן במהלך הריונן מום בצינור העצבי העוברי, נוגדנים עצמוניים נגד קולטני ה-Folate.
נוגדנים אילו נמצאו רק ב- 2 מתוך 20 נשים שהריונן היה תקין.
הנוכחות של הנוגדנים הללו, הגדילה את הסיכון למומים בצוואר העצבי, אך ניתן להתגבר ולהקטין את הסיכון ע”י מתן חומצה פולית. מסיבה זו שתי נשים בקבוצת הביקורת שפיתחו נוגדנים לא חוו פגיעה בצינור העצבי העוברי.
המנגנון לדעת החוקרים כנראה כולל קישור תחרותי כשל- Folate יש אפיניות קישור גבוהה יותר לקולטנים מאשר לנוגדנים העצמוניים, ואם הוא מצוי בכמות מספקת הוא יכול לדחוק ולהחליף את הנוגדנים.
לדעת החוקרים יש צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח את הקשר בין הנוגדנים וה- NTDs . ישנם כנראה מסלולים אחרים מלבד הקולטן ל-Folate שדרכם מועבר ה-Folate לתוך התאים.
דר' רוטנברג הדגיש כי מחקר גדול יותר נמצא בעיצומו בתקווה שיספק תשובות ברורות לשאלות שהתעוררו במחקר הנוכחי.
N Engl J Med; 350: 134-142, 2004
|
האם Vasopressin עדיף על Epinephrine בהחייאה |
ההנחיות הבינלאומיות להחייאה קרדיופולמונריות (CPR )Cardiopulmonary Resuscitation , ממליצות על Epinephrine במהלך החייאה לבבית כאשר Vasopressin הוא רק אלטרנטיבה משנית מאחר והנתונים הקליניים עליו מוגבלים.
במחקרים מעבדתיים של CPR ה- Vasopressin הראה זרימת דם טובה יותר לאיברים שונים, העברת חמצן יותר טובה למוח, אפשרויות החייאה ותוצאות נוירולוגיות טובות יותר מאשר עם Epinephrine.
מסיבה זו בוצע מחקר ב-44 יחידות חירום באירופה במשך 9 חדשים. המחקר כלל 1219מבוגרים שסבלו מדום לב (cardiac Arrest)
כתוצאה מפרפור חדרים,(Pulses Electrical Activity (PEA, או Asystole .
חולים עם Asystole או PEA חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת טופלה באמצעות mg1 Epinephrine, והאחרת עם iu 40 Vasopressin שנתנו IVע”י הפרמדיק. אם זרימת הדם הספונטאנית לא שבה תוך 3 דקות, החולים קיבלו מנה נוספת של אותה תרופה. אם עדיין החולה לא השתפר Epinephrine ותרופות נוספות ניתנו לו לפי הצורך.
חולים עם פרפור חדרי חולקו אקראית וטופלו עם אותו פרוטוקול לאחר שדה פיברילציה חשמלית נכשלה.
המחקר בדק באיזו מידה הייתה ההחייאה מוצלחת ואשפוז בבית חולים, וכן עקב אחר החולים מרגע אשפוזם ועד לשחרורם מבית החולים.
Asystole הייתה הסיבה השכיחה ביותר לדום לב בשתי הקבוצות 44.5% בקבוצת ה- Vasopressin, 44.6% בקבוצת ה- Epinephrine
כאשר ההחייאה בוצעה תוך 10 דקות מאירוע הדום לב, שיעור ההיוותרות בחיים והאשפוז בבית החולים היה גובה יותר.
מבין כל החולים, אחוז גבוה יותר ניצל והגיע לאשפוז בקבוצה שטופלה ב- Vasopressin, אך לתוצאה זו לא הייתה מובהקות סטטיסטית. קבוצות החולים עם פרפור חדרי או PEA הראו תוצאות דומות, בעוד שבחולים עם Asystole ניצלו רבים יותר בקבוצת ה- Vasopressin בהשוואה לקבוצת ה- Epinephrine (29% בהשוואה ל23%), ויותר שוחררו מבית החולים (4.7% בהשוואה ל- 1.5% בהתאמה).
לאור תוצאות המחקר מציעים החוקרים לעודד הכנסת Vasopressin כטיפול בהחייאה.
N Engl Med J; 350 :105-113,179-181,2004
הכותבת מגר' ברכה שטהל- מנהלת המרכז למידע תרופתי, מרכז רפואי רבין
