ה- Annals of Internal Medicine פרסם סקירה סיסטמטית של מחקרים שהשוו את היתרונות והחסרונות של טיפולים אנטי-ויראליים נגד זיהומים כרוניים ב-(hepatitis C virus (HCV בקרב מבוגרים שלא טופלו מעולם למחלה.
הסקירה כללה מידע ממחקרים אקראיים בטיפולים אנטי-ויראליים ומחקרי קוהורט שבדקו את הקשר בין תגובה וירולוגית ממושכת לטיפול – (sustained virological response (SVR וההשלכות הקליניות. הממצאים הבאים פורסמו:
• אף אחד מהמחקרים לא בדק את היעילות הקלינית של הטיפולים לטווח הארוך.
• טיפול משולב ב- pegylated interferon alfa-2b ו- ribavirin נמצא כקשור בסבירות נמוכה יותר ל- SVR בהשוואה ל- pegylated interferon alfa-2a ו- ribavirin (הבדל אבסולוטי 8%) בהתבסס על שבעה מחקרים באיכות נמוכה או בינונית.
• עבור זיהומים בגנוטיפ 2 או 3, טיפול משולב למשך 12-16 שבועות נמצא כקשור עם סבירות נמוכה יותר ל- SVR, בהשוואה לטיפול של 24 שבועות, מינונים נמוכים יותר של pegylated interferon alfa-2b היו יעילים פחות מהמינון הסטנדרטי (2-4 מחקרים באיכות בינונית).
• עבור זיהומים בגנוטיפ 1, מחקרים באיכות בינונית מצאו כי טיפול משולש ב-
pegylated interferon, ribavirin ו- boceprevir (שני מחקרים) או telaprevir (4 מחקרים) נמצא כקשור עם סבירות גבוהה יותר ל- SVR בהשוואה לטיפול כפול (הבדל אבסולוטי, 22-31%).
• בהשוואה לטיפול כפול, טיפול משולש עם boceprevir הגביר את הסיכון לתופעות לוואי המטולוגיות וטיפול משולש עם telaprevir הגביר אתה הסיכון להיארעות אנמיה ופריחות.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine